עידו נוי
קמפיין הבחירות הבדוי של מפלגת 'חבורת הזבל' בראשות רון מצא מטמון ברשתות החברתיות לרגל הבחירות לכנסת העשרים ואחת בשנת .2019 פתקי ההצבעה נשאו את האותיות 'חז', וסיסמת הבחירות הורכבה משלוש מילים: 'רון. מטמון. שלטון' (איור 1). היה זה טבעי שדווקא רון נבחר לעמוד בראש מפלגת 'חבורת הזבל'. דמותו התנוססה על הפופולרי משלושת אלבומי המדבקות 'חבורת הזבל', אשר שווקו לילדי ישראל בסוף שנות השמונים של המאה העשרים, ולמעשה פניו של רון הפכו לפנים המייצגות את 'חבורת הזבל' כולה (איור 3). סיבה נוספת לבחירה דווקא בו היא שאף שאצבעו תחובה עמוק בתוך אפו, רון אינו מזוהה עם אף אחד מה'גושים' בפוליטיקה הישראלית; רון הוא קונסנזוס ישראלי.
רון מצא מטמון ושאר הדמויות של 'חבורת הזבל', שהופיעו בספטמבר ,1987 זכו לפופולריות רבה בקרב ילדי ישראל.
אומנם קמפיין השיווק של 'חבורת הזבל' הגיע לסיומו בתום עשרה חודשים בלבד, אך כפי שמאמר זה מבקש להראות, השפעתה של 'חבורת הזבל' הייתה עמוקה, והיא למעשה מעולם לא נעלמה לחלוטין מהתודעה הישראלית, אלא להפך, המשיכה להתקיים בה בגרסאות וגלגולים שונים. צמד המילים 'חבורת הזבל' הפך כמעט מייד למטבע לשון, והוא משמש מאז בעיקר בשיח הפוליטי, לתיאור האחר המובהק – רשימה, תנועה, סיעה או מפלגה, באופוזיציה או בקואליציה. מאמר זה מבקש לשרטט את תהליך ההבניה של 'חבורת הזבל' כמודל חזותי ומילולי ליצירת סטירה פוליטית. במסגרת תהליך זה, שנמשך כשלושים וחמש שנים, הופיעו מספר יוזמות מקוריות אשר סייעו לקשור בין זבל בכלל ו'חבורת הזבל' בפרט לבין הפוליטיקה הישראלית: 'חבורת החבל', 'חבורת ההבל', 'זבובי הזבל', 'חבורת הקרן', 'חבורת הסבל', 'מדינת הזבל' וקמפיין הבחירות של רון מצא מטמון.
מאמר זה מבוסס על סינתזה בין ממצאים חזותיים מעולם האפמרה )קלפי משחק, מדבקות ואלבומים, חלקם בדפוס וחלקם דיגיטליים( לבין מקורות היסטוריים, שכוללים כתבות ומאמרי דעות בעיתונות היומית ובעיתוני ילדים וכן ראיונות עם מעורבים – יזמים, אנשי שיווק וקריאייטיב, אספנים, מאיירים וקריקטוריסטים. סקירת המקורות והנחתם זה אחר זה על ציר הזמן מסוף שנות השמונים ועד היום,
שנת ,2022 מאפשרות לחשוף את הנסיבות והסיבות שבגללן הפכה 'חבורת הזבל' בקרב פובליציסטים, מאיירים וקריקטוריסטים למודל פופולרי ליצירת סטירה פוליטית.