"חייל — שמור על קשר"

לתמונת פני מציאות בין חייל ויקיריו בגלויות

צה"ליות בישראל של שנות השישים והשבעים

חיים גרוסמן

מבוא

הרצון והצורך לשמר ולחזק את הקשר שבין החייל בחזית ובקרב לבין בני משפחתו וסביבתו הדואגת בעורף, נתקיימו בתפיסת מדינת הלאום המודרנית שביקשה, בעיתות חירום, לייצר קונצנזוס פוליטי חברתי תחת דגלה. רצון זה תוגבר לנוכח צבאות המיליונים, למן סוף המאה התשע–עשרה והתפתחות הגלויה ככלי של קשר זול ונוח. בסיטואציה מודרנית של פני מאבק ומלחמה טוטאלית נתפס גם המורל והמאמצים לשימורו ולחיזוקו כאחד ממשאביה של חברה.

גם בישראל נתפס הקשר שבין החייל לסביבתו החברתית כביטוי נחוץ לרצון להמחיש לחייל את מידת התמיכה והדאגה המתקיימת סביבו, כמו גם לעודד את משפחתו המודאגת בעיקר בעיתות מלחמה או מתח ביטחוני מוגבר, להמשך תפקוד סביר. הדאגה הרבה בחברה הישראלית לכל אחד מבניה ואפשרות טכנית לייצר קשר זמין ומהיר לנוכח תנועה בקווים פנימיים בטווח טריטוריאלי מצומצם, הביאו לטיפוח קבוע של קשר בין צבא לעורף אזרחי. אחד האמצעים לכך, למן מלחמת ששת הימים ועד לסוף שנות השבעים הייתה הגלויה המאוירת הנוחה והזמינה שהופקה בידי שלטונות הצבא והופצה בקרב חיילי הסדיר והמילואים )איור 1(. לטקסטים הוויזואליים שנוצרו חשיבות רבה, גם אם חייהם היו לעתים חיי שעה, בייצרם מערך של סמלים וסימנים המשתייכים למשפחת מושגים אחת, ומייצרים זהות, חיזוק שותפות והגדרת השתייכות. 1 מערך הייצוגים והסמלים הריהו

הגשמה של הפיכת האידיאה לעניין גשמי ופישוטה של האידיאולוגיה הישראלית למשמעות חפצית יום–יומית המייצרת זיקות של הפקת אובייקט והחזקתו. טקסטים אלה היו גם ביטוי למודלים ואידיאות ויזואליות שביטאו חברה והווייתה. 2 טקסטים אלה נוצרו על–ידי אנשים אך גם יצרו אנשים במובן של בנייה וחיזוק השקפת עולם. 3. מודל החייל וייצוגיו החזותיים גם בגזרה חזותית זו של גלויות חייליות, היה לפיכך טעון משמעות, ביטא עמדה וגיבש עמדה. 4 מאמר זה מבקש להציג פני מסר חזותי ממסדי כפי שהומחשו באיור ובמלל של הגלויה הצה"לית בשנות השישים והשבעים, תוך השוואתו למסר חזותי חיילי רווח באמנות השימושית בשנים אלו, ככלי מבטא, מעצב ומשפיע בחברה ישראלית והוויית הצבאיות שנתקיימה בה.

לקריאת המאמר השלם>>>