כותבים הביתה
כותבים הביתה חייל יהודי־ישראלי לוחם בחזית וכותב אל העורף
חיים גרוסמן
מבוא
כותבים הביתה חייל יהודי־ישראלי לוחם בחזית וכותב אל העורף חיים גרוסמן מבוא חיילים החלו לכתוב מכתבים אל הבית משהפכו שירותי הדואר לאמצעי נגיש יחסית בשלהי המאה התשע־עשרה. במאה העשרים הפך אמצעי תקשורת זה לזמין ומובן מאליו בכל מדינה, גם בזכות העובדה שגלוית הדואר הייתה לכלי זול ונוח לכתיבה ולמשלוח. האמנציפציה ואחריה הופעת צבאות המיליונים באירופה הפכה גם את היהודים לחלק מן הכוח הלוחם הכותב גם הוא אל הבית.
קשה לקרוא ולהעריך את המכתבים שכתבו, שכן רובם הגדול לא נשתמר וכל שנותר הם מכתבים אקראיים, שרובם אינם זמינים לקריאה ואינם מאפשרים הערכה מסודרת. לא כך לגבי גלויות שבהן יש תמונה או איור. אלה הציגו חייל יהודי־עברי, הודפסו בידי השלטונות הצבאיים ומספר יצרנים פרטיים, והשתמרו ברובם בארכיונים, ובידי אספני גלויות )איור 1(. בגלויות אלה הוצגו גם שלל מסרים חזותיים שלהם נתלוותה משמעות פוליטית חברתית. דמותו של חייל יהודי בגלויה הופיעה לראשונה בגרמניה בשלהי המאה התשע־עשרה. החייל הוצג כלוחם מסור של גרמניה המתאחדת בידי כמה יצרנים פרטיים של גלויות שכיוונו לקהל הקונים היהודי. לאחר מכן הופיעה דמותו במלחמת העולם הראשונה ולאחריה כמובן בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
ההתחלה הייתה צנועה ועיקרה היה מתוצרת היצרנים הפרטיים שנעזרו בממסד הלאומי הציוני. בימי המדינה נוצר כבר ארסנל גדול שחלקו הודפס והופק בידי המדינה כביטוי לרצון ולצורך לתחזק את הקשר בין החייל בחזית ובקרב לבני משפחתו וחבריו הדואגים בעורף. רצון זה נתקיים בתפיסתה של מדינת ישראל המודרנית, שביקשה לעשות שימוש בכלי של קשר זול ונוח בדמות הגלויה ואיגרת הברכה שבהן שולבו המראות החייליים. לטקסטים החזותיים שנוצרו חשיבות רבה, גם אם חייהם היו לעתים חיי שעה. הם יצרו מערך של סמלים וסימנים המשתייכים 1 למשפחת מושגים אחת של זהות, חיזוק שותפות והגדרת השתייכות. מערך הייצוגים והסמלים הוא הגשמה של הפיכת האידאה לעניין גשמי ופישוטה של האידאולוגיה הישראלית למשמעות חפצית יומיומית המייצרת זיקות של הפקת אובייקט והחזקתו.
טקסטים אלה היו גם 2 נוצרו בידי 3 ביטוי למודלים ואידאות ויזואליים שביטאו חברה והווייתה, אנשים, אך יצרו גם אנשים במובן של בנייה וחיזוק השקפת עולם. 4 מודל החייל וייצוגיו החזותיים גם בגזרה חזותית זו של גלויות חייליות, היה לפיכך טעון משמעות, ביטא עמדה וגיבש עמדה. במאמר זה אבקש להציג, לבחון את המסר החזותי כפי שהומחש באיור ובמלל של הגלויה החיילית היהודית ישראלית למן סוף המאה התשע־עשרה בגרמניה ועד לשנות השמונים של המאה העשרים בגלויה הצה"לית. בחינת המלאי תאפשר להציב דיוקן של חייל, לבחון את כוונות היצרן ואת רצונות החייל השולח ואף לנסות ולהעריך את השפעתו של המסר על שולח ומקבל.
קשה לקרוא ולהעריך את המכתבים שכתבו, שכן רובם הגדול לא נשתמר וכל שנותר הם מכתבים אקראיים, שרובם אינם זמינים לקריאה ואינם מאפשרים הערכה מסודרת. לא כך לגבי גלויות שבהן יש תמונה או איור. אלה הציגו חייל יהודי־עברי, הודפסו בידי השלטונות הצבאיים ומספר יצרנים פרטיים, והשתמרו ברובם בארכיונים, ובידי אספני גלויות )איור 1(. בגלויות אלה הוצגו גם שלל מסרים חזותיים שלהם נתלוותה משמעות פוליטית חברתית. דמותו של חייל יהודי בגלויה הופיעה לראשונה בגרמניה בשלהי המאה התשע־עשרה. החייל הוצג כלוחם מסור של גרמניה המתאחדת בידי כמה יצרנים פרטיים של גלויות שכיוונו לקהל הקונים היהודי. לאחר מכן הופיעה דמותו במלחמת העולם הראשונה ולאחריה כמובן בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
ההתחלה הייתה צנועה ועיקרה היה מתוצרת היצרנים הפרטיים שנעזרו בממסד הלאומי הציוני. בימי המדינה נוצר כבר ארסנל גדול שחלקו הודפס והופק בידי המדינה כביטוי לרצון ולצורך לתחזק את הקשר בין החייל בחזית ובקרב לבני משפחתו וחבריו הדואגים בעורף. רצון זה נתקיים בתפיסתה של מדינת ישראל המודרנית, שביקשה לעשות שימוש בכלי של קשר זול ונוח בדמות הגלויה ואיגרת הברכה שבהן שולבו המראות החייליים. לטקסטים החזותיים שנוצרו חשיבות רבה, גם אם חייהם היו לעתים חיי שעה. הם יצרו מערך של סמלים וסימנים המשתייכים 1 למשפחת מושגים אחת של זהות, חיזוק שותפות והגדרת השתייכות. מערך הייצוגים והסמלים הוא הגשמה של הפיכת האידאה לעניין גשמי ופישוטה של האידאולוגיה הישראלית למשמעות חפצית יומיומית המייצרת זיקות של הפקת אובייקט והחזקתו.
טקסטים אלה היו גם 2 נוצרו בידי 3 ביטוי למודלים ואידאות ויזואליים שביטאו חברה והווייתה, אנשים, אך יצרו גם אנשים במובן של בנייה וחיזוק השקפת עולם. 4 מודל החייל וייצוגיו החזותיים גם בגזרה חזותית זו של גלויות חייליות, היה לפיכך טעון משמעות, ביטא עמדה וגיבש עמדה. במאמר זה אבקש להציג, לבחון את המסר החזותי כפי שהומחש באיור ובמלל של הגלויה החיילית היהודית ישראלית למן סוף המאה התשע־עשרה בגרמניה ועד לשנות השמונים של המאה העשרים בגלויה הצה"לית. בחינת המלאי תאפשר להציב דיוקן של חייל, לבחון את כוונות היצרן ואת רצונות החייל השולח ואף לנסות ולהעריך את השפעתו של המסר על שולח ומקבל.