איגרת שנה טובה

מקהילות יהודיות בגרמניה במאה ה-19 ועד לגיפים וואטסאפ ואימוג'י. מנהג משלוח איגרות בימים שלפני ערב ראש השנה החל בגרמניה של ימי הביינים. המצאת הגלויה המסחרית הובילה למנהג שהשתרש בקהילות היהודיות מתוך רצון לאחל ברכת שנה טובה לקהילות היהודיות האחרות. רשת הקהילות היהודיות הייתה חשובה ומרכזית בקשר בין היהודים בגולה ודרך הטכנולוגיה המתפתחת הקהילות היהודיות בגרמניה של המאה ה- 19 אימצו את איגרת הברכה כמנהג שהפך לקו תקשורת מרכזי בין הקהילות היהודיות שהיו פרוסות בארצות הברית, אירופה וישראל. 

עד המאה ה-20 רוב ייצור הגלויות נעשה בגרמניה, שהייתה מעצמת דפוס מתקדמת והן היו סמל בינלאומי של תקשורת שוויון ומודרניזציה בעיקר בקהילות היהודיות של מזרח אירופה. הגלויה הייתה הצלחה בקהילות היהודיות של המאה ה-19 והיא היוותה סמל לקדמה דרך השימוש בדואר אבל הן היו גם דרך תקשורת, שמירה על קשר והיכרות עם קהילות יהודיות רחוקות. האיגרות הראשונות התאפיינו בקישוטים של פרחים, ציפורים וסרטים לצד סצנות יהודיות מסורתיות של הדלקת נרות, קבלת שבת, קידוש וארוחת חג. עם עליית הציונות קיבלו הגלויות אופי "חילוני" והציגו את החיים של החלוצים בארץ ישראל, נופים ואתרים קדושים  כשעם הזמן הגלויות שימושו גם ככלי עזר לשיווק ושכנוע לתרומות כספיות ועידוד עלייה. הדפים המאויירים הציגו חלומות ומציאות, הציגו לבוש, את פנים הבית, ואת מנהגי המקום, כל אלו היו גם זרז לתנועה של יהודים ברחבי אירופה ומעבר בין קהילות. עם קום המדינה, הייצוג של חיי הקהילה הדתית באירופה הצטמצם ואיגרות הברכה הציגו את חיי היומיום בארץ הנושאים המרכזיים שהופיעו על הגלויות היו קשורים לתרבות פופולרית, צבא, יחסי אהבה, ילדות וחיי הקיבוץ. 

בשנות ה-60-70 כשהטלפון נכנס לבתים ומדינת היהודית הפכה לקיבוץ גלויות של הקהילות היהודיות, המנהג שהיה לכלי תקשורת החל מאבד מערכו. חברות מסחריות שונות ראו את הפוטנציאל שבדבר ובשנות ה-80 החלו הגלויות מקבלות פן מסחרי שיווקי לצד פריחה כלכלית מקומית שהביאה את הייצוגים שעל הגלויות להיות פרסומות ממומנות. שנות ה-90 בואכה האינטרנט, מנהג השנה טובה כבר כמעט ולא היה רלוונטי בצורתו החומרית הפיזית. הרחוב הישראלי התאפיין בהלך רוח אחר והמנהג המוכר שימש כפורמט להעברת ביקורת והתעוררות של שיח עמוק על מהותה הברכה והמדיום. הקדמה והטכנולוגיה הביאה לסיום המנהג המוכר ולשימוש בגלויה ככלי לתקשורת אבל הפורמט הפך לכר פורה בשביל מעצבים ומעצבות לתת את הפרשנות שלהם. 

שינויים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים רבים שינו ועיצבו את המשמעות הגלויה ואת התוכן שבה מכלי לחבר בין קהילות רחוקות לכלי פרסומי ועד לפורמט עיצובי להעברת ביקורת ושאילת שאלות הגלויה היהודית משקפת את חייו של היהודי או את חייה של היהודיה מסוף המאה ה-19 ועד המאה ה-21. מדימויים של בתי כנסת באירופה לחייל צה"ל ועד לסוכנות ביטוח ופרסומות לבנקים, הגלויה, איגרת השנה טובה מספרת לנו על תחומי העניין ועל התקופה והזמן בה היא נוצרה.



באתר הספריה הלאומית>>>
חיים גרוסמן, 'חייל וצבא של "שלום וביטחון": דמות חייל ומראה צבא צה"ליים באגרות ברכה לשנה חדשה'>>>
חיים גרוסמן, ‏'מה הקשר: על איגרות חג בעידן של תקשורת מודרנית