קיבוץ גלויות, גיוון עדתי ושוויון מגדרי בייצוג החלוציות באיוריה של איזה הרשקוביץ
כתבה: ענת שלו
עבודה זו תסקור את אופן בניית הזהות הישראלית בכלל ודימוי החלוץ בפרט בעת ההגירה המאסיבית לישראל עם קום המדינה, דרך בחינת יצירתה של המאיירת איזה הרשקוביץ אילון. בעבודה זו אנתח את הדימויים באיוריה של איזה הרשקוביץ ואדגים רובד נוסף ליצירות. כמו כן אטען כי בעת העלייה המאסיבית לארץ, בין השנים 1948 עד 1951 , האיורים נעשו בהלימה לרעיון החלוצי תוך תיאור גיוון עדתי ושוויון מגדרי בחברה הצעירה, באווירה אוהדת ומקבלת לעולים החדשים.
עבודה זו תסקור את אופן בניית הזהות הישראלית בכלל ודימוי החלוץ בפרט בעת ההגירה המאסיבית לישראל עם קום המדינה, דרך בחינת יצירתה של המאיירת איזה הרשקוביץ אילון. בעבודה זו אנתח את הדימויים באיוריה של איזה הרשקוביץ ואדגים רובד נוסף ליצירות. כמו כן אטען כי בעת העלייה המאסיבית לארץ, בין השנים 1948 עד 1951 , האיורים נעשו בהלימה לרעיון החלוצי תוך תיאור גיוון עדתי ושוויון מגדרי בחברה הצעירה, באווירה אוהדת ומקבלת לעולים החדשים.
עבודתי תחשוף אמנית רב תחומית שהייתה פעילה מאוד בשדה התרבות החזותית בישראל אך טרם נחקרה ומציג תובנות חדשות בתיאור ההגירה לארץ. במשך כארבעים שנה, משנות ה- 30 עד שנות ה- 70 , פעלה הרשקוביץ בעולם התרבות החזותית לילדים בשיתוף פעולה עם מיטב הסופרים. ספרי הילדים שאיירה נמצאו אז בכל בית והיוו חלק בלתי נפרד מהחינוך הבלתי פורמאלי. הספרים המקוריים לילדים היו סוכני חברות חשובים. האיור, המהווה מרכיב משמעותי להבנת הנקרא בגיל צעיר, שימש כלי לחינוך ולהעברת מסרים לילד ולהורה כאחד.
במחקר זה אבדוק האם בעת שהשיח בייצוג החלוציות היה מורכב וברוב המקרים סטריאוטיפי, בספרי הילדים שאיירה איזה הרשקוביץ היא נקטה בגישה חינוכית המציגה את החלוצים באווירה של קיבוץ גלויות עם רגישות בתיאור גיוון עדתי ושוויון מגדרי? אברר שאלה זו דרך ניתוח גוף יצירותיה בעזרת מאמרים ומחקרים בשדה הסוציולוגיה, בעיקר מחקרים שנערכו בארץ, וכן מחקרים בנושא היסטוריה של מדינת ישראל. בנוסף אשתמש בטקסטים החוקרים את התרבות החזותית בתחילת המאה העשרים ומאמרים העוסקים בתולדות האמנות.
בהמשך, אחקור את המניעים לתיאור החלוצים המגוון; דרישותיו של שותפה ליצירה הסופר רפאל ספורטה, הכוונת קק"ל, אווירת השמחה הכללית של קיבוץ הגלויות בתקופה זו, וכן אישיותה ההרפתקנית והייחודית של המאיירת.
במחקר זה אבדוק האם בעת שהשיח בייצוג החלוציות היה מורכב וברוב המקרים סטריאוטיפי, בספרי הילדים שאיירה איזה הרשקוביץ היא נקטה בגישה חינוכית המציגה את החלוצים באווירה של קיבוץ גלויות עם רגישות בתיאור גיוון עדתי ושוויון מגדרי? אברר שאלה זו דרך ניתוח גוף יצירותיה בעזרת מאמרים ומחקרים בשדה הסוציולוגיה, בעיקר מחקרים שנערכו בארץ, וכן מחקרים בנושא היסטוריה של מדינת ישראל. בנוסף אשתמש בטקסטים החוקרים את התרבות החזותית בתחילת המאה העשרים ומאמרים העוסקים בתולדות האמנות.
במחקר זה אבדוק האם בעת שהשיח בייצוג החלוציות היה מורכב וברוב המקרים סטריאוטיפי, בספרי הילדים שאיירה איזה הרשקוביץ היא נקטה בגישה חינוכית המציגה את החלוצים באווירה של קיבוץ גלויות עם רגישות בתיאור גיוון עדתי ושוויון מגדרי? אברר שאלה זו דרך ניתוח גוף יצירותיה בעזרת מאמרים ומחקרים בשדה הסוציולוגיה, בעיקר מחקרים שנערכו בארץ, וכן מחקרים בנושא היסטוריה של מדינת ישראל. בנוסף אשתמש בטקסטים החוקרים את התרבות החזותית בתחילת המאה העשרים ומאמרים העוסקים בתולדות האמנות.
בהמשך, אחקור את המניעים לתיאור החלוצים המגוון; דרישותיו של שותפה ליצירה הסופר רפאל ספורטה, הכוונת קק"ל, אווירת השמחה הכללית של קיבוץ הגלויות בתקופה זו, וכן אישיותה ההרפתקנית והייחודית של המאיירת.
במחקר זה אבדוק האם בעת שהשיח בייצוג החלוציות היה מורכב וברוב המקרים סטריאוטיפי, בספרי הילדים שאיירה איזה הרשקוביץ היא נקטה בגישה חינוכית המציגה את החלוצים באווירה של קיבוץ גלויות עם רגישות בתיאור גיוון עדתי ושוויון מגדרי? אברר שאלה זו דרך ניתוח גוף יצירותיה בעזרת מאמרים ומחקרים בשדה הסוציולוגיה, בעיקר מחקרים שנערכו בארץ, וכן מחקרים בנושא היסטוריה של מדינת ישראל. בנוסף אשתמש בטקסטים החוקרים את התרבות החזותית בתחילת המאה העשרים ומאמרים העוסקים בתולדות האמנות.
מאמר זה יעסוק בגוף היצירות של איזה הרשקוביץ אילון, בעיקר הספרון מסדרת "לטף" החלוצים על אדמת הקרן הקיימת לישראל (1951) מאת רפאל ספורטה, אותו איירה ועיצבה גרפית. מתוך אותה סדרה אבחן גם את הספרון בין עין גדי ואילת. עוד אציג ואנתח את הספרונים חריש וזרע, יום הולדת המשורר, ירושלים, מרבד הקסמים, ו- סתו מסדרת הספרים "חג ומולדת" בהוצאת תפוח משנות ה- 50 , גם הם בעריכת רפאל ספורטה. בנוסף, כהשוואה אציג עוד שניים מספריה של איזה אשר יצאו לאור מוקדם יותר, בשנות ה- 30 ; גרגר לקרן הקימת מאת אנדה פינקרפלד, אשר הודפס בורשה ובו תיאור מאויר של יהדות הגולה טרם עלייתם לארץ, והספר חברי מאת א. אשמן ו-י. פלר, אשר יצא לאור בתל-אביב ב- 1935 .
מטרת מאמר זה הוא לחדש בכמה רבדים; ראשית, המאמר חוקר וחושף יצירה של אמנית רב תחומית שטרם נחקרה. שנית, המאמר מתייחס לאיור כסוגה עצמאית שעומדת בפני עצמה, שוות ערך לצורות אמנות שונות. שלישית, המאמר יטען כי האיור של איזה הוא בעל משקל משמעותי בהשגת יעדים חינוכיים. רביעית, מהמאמר יטען כי האיורים, המציגים הדימוי רב-גוני של החלוצים, מתאר את האווירה הקיימת בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה הצעירה והוא משקף לא רק את החזון הציוני אלא גם את המציאות. בנוסף, המאמר מחדש ואומר כי החלוצים ביצירתה של איזה הרשקוביץ תוארו בצורה מגוונת מבחינה מגדרית ומבחינה חברתית וזאת בניגוד לתפיסה המקובלת במחקר בה נטען כי החלוצים תוארו אך ורק במצג גברי, אמיץ ובחזות אירופאית.
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות על שם יולנדה ודוד כץ, החוג לתולדות האמנות
הגירה ואמנות בישראל, סוגיות של מגדר וזהות בעידן של גלובליזציה, תשע"ז
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות על שם יולנדה ודוד כץ, החוג לתולדות האמנות
הגירה ואמנות בישראל, סוגיות של מגדר וזהות בעידן של גלובליזציה, תשע"ז
