"יש משהו באותיות, שבעצם זה ה-essence (המהות), זה הבסיס, זה כמו שבטבע יש את האלמנטים אוויר, מים, רוח, אדמה, אז בתרבות שלנו, בעיצוב, אותיות זה אלמנט בסיסי. אותיות הן חלק ממה שמרכיב את הזהות שלנו, התרבות שלנו. אנחנו עם הספר, אנחנו גדלנו, בשונה מהרבה תרבויות אחרות, גדלנו לתוך האותיות.״
אברהם קורנפלד- טיפוגרף, מעצב, מרצה והמייסד של ״אאא - בית לטיפוגרפיה עברית״ בשיחה על תערוכות ואותיות.



גלית: נמצא איתנו היום בשיחה אברהם קורנפלד, טיפוגרף, מעצב, יזם, מרצה בשנקר, אוצר ויוזם תערוכות טיפוגרפיה בעברית. הוא המייסד של "אאא" בית הטיפוגרפיה העברית ומגזין "אותאותאות" שיצרו סביבם קהילה מאוד מאוד רחבה ואוהבת של מעצבות ומעצבים. קהילה שיתופית שפועלת להגדיר ביחד את המרחב הפיזי והדיגיטלי, דרך האותיות העבריות או ״האות העברית״, כמו שאנחנו אוהבים לומר. היום אנחנו נדבר על מוטיבציה ועל לבטים שמלווים אוצרות של תערוכות בשדה הכל כך לא מובן מאליו של האות העברית, שנדמה שהמרחב התלת־מימדי הוא לא הבית הרגיל שלהם. תודה רבה על ההיענות לשיחה הזאת.

אברהם: תודה שהזמנת אותי.

גלית: אני רוצה להתחיל קצת, שתספר לנו גם על הבית של "אאא" וגם על "אותאותאות" ומשם נמשיך התערוכות.

אברהם: אאא התחילה כקבוצה של מעצבי פונטים עצמאיים שבעצם הפך להיות עם הזמן סוג של מה שאנחנו קוראים "בית לטיפוגרפיה עברית". זה הפך לפלטפורמה שמאפשרת לפעול בתוכה בכל מיני פורמטים ומדיומים סביב העולם הזה של טיפוגרפיה עברית ופונטים. אחד מהערוצים האלה זה המגזין שלנו, שקוראים לו אותאותאות. שם, מה שהתחיל כבלוג פשוט כמו פעם, שפשוט מפרסמים כתבות ספונטניות הפך להיות עם הזמן למגזין יותר עקבי, שבו מתפרסמות כל שבוע או שבועיים או שלושה, כתבות בנושא טיפוגרפיה, עיצוב גרפי, עיצוב מקומי, כל מה שסביב אותיות.

גלית: זה הלך והתרחב מ-רק אותיות, זה הפך להיות משהו רחב יותר שעוסק בתרבות של שפה, של כתב זה כבר לא מצומצם לתוך הקהילה הכותבת או המעצבת פונטים.

אברהם: אני חושב שזה גם העניין של אאא, לאפשר לעוד אנשים, שהם לא מכירים בהכרח את האותיות… (כלומר, כולם מכירים את האותיות, אבל לא מכירים את התחום הזה של עיצוב האותיות שמאפשר לאנשים להיכנס לעולם הזה). אז באותאותות, אנחנו מנסים להרחיב כמה שאפשר את תחום ההתעסקות, לכתוב על עיצוב מקומי, איור, תערוכות שהן נוגעות בטיפוגרפיה עברית בצורה לא בהכרח ישירה. אז זה אותאותות, ובתוך ה-אאא יש לנו עוד כל מיני תחומי פעילות אירועים, מלגות, תחרויות וכולי.

גלית: כל המערכת הזאת שעכשיו תיארת היא עצמאית לחלוטין, זאת אומרת, זה לא בתמיכת אף אחד, זה לא משהו ממלכתי או מוסדי.

אברהם: כן.

גלית: אלה בעצם יזמות שלך.

אברהם: זה התחיל כיזמות שלי לפני שידעתי מה זה אומר בכלל להיות יזם. אני גם לא חושב שאני יזם קלאסי של מה שמדמיינים כששומעים את המילה יזם, או אפילו באנגלית יש את המילה המפוצצת הזאת, "אנטרופנור". אני חושב שהיוזמה אצלי היא פשוט מתוך רצון ליצור ולשתף אנשים ביצירה שלי וברעיונות שלי ולא בהכרח ליזום מתוך היוזמה. כלומר, היוזמה שלי היא מאוד בתחום שמעניין אותי שזה היצירה הגרפית והפונטים, עיצוב אותיות ואיך אפשר כמה שיותר ליצור שיתופי פעולה בתוך התחום הזה. איך עיצוב אותיות יכול להיות לא רק לעצב אותיות, אלא לשתף מאיירים, לשתף אנימטורים, כותבים, איך אפשר להרחיב את העולם הזה למשהו קצת יותר רב־ממדי.

גלית: מאוד לא מובן מאליו, אני חושבת. גם הרצון לשתף או לעסוק ברוחב הזה של היריעה, וגם להחליט שאתה לא רק עונה על בריפים שקיבלת כמעצב. זאת אומרת, אני חושבת שהושטת את היד הזאת שאתה מתאר אותה היא מאפיינת את כל הלך הרוח גם של הבית וגם של המגזין עצמו, שהוא לא של אף אחד, אבל הוא מאוד שלכם. זאת אומרת, הוא מזוהה עם הבית אבל אין תחושה שהוא שלך. אין תחושה שאני קוראת את דעתך אלא יש פה הזמנה רחבה לעיון, ללמידה, להעמקה, והוא מגזין מאוד רציני. אני מוצאת את עצמי חוזרת אליו כל פעם שאני צריכה לברר איזושהי נקודה שאני לא יודעת, הוא יהיה המקום הראשון שאני אפנה כדי לקרוא מחדש את המידע המדויק סביב אותיות. אני חושבת שיש שם איזה משהו שהוא מאוד מכבד את המקצוע אבל גם מאוד צנוע בדרך שבה הוא מתנהל.

אברהם: תודה. אני חושב שגם חשוב לתת קרדיט לאלעד יאנה עורך המגזין היום ובעבר היו לנו גם אורחים אחרים שהתחלפו אבל אלעד הוא כבר לדעתי חמש, אולי אפילו יותר, שנים עורך את המגזין והוא עושה עבודה נהדרת. אני רואה את זה כערוץ מאוד חשוב שלנו להתעסק כשאנחנו, כשאני מעצב אותיות אני לא רק מעצב את האותיות אני צריך לחשוף את עצמי וגם להתעסק בעצמי בכל מה שקורה מסביב בכל מה שקשור בלחקור סביב האותיות שאני מעצב, או בכלל. לקבל השראה מכמה שיותר תחומים סביב האותיות העבריות. ומה שמעניין אותי ביומיום ובא לי לקרוא ובא לי לכתוב עליו גם, כאילו זה או שאני כותב לי ביומן הפרטי שלי ואף אחד לא יודע או שאני פשוט אומר רגע, יש עוד אנשים שרוצים לדעת את המידע הזה. אם משהו מעניין אותי, אז אני יכול או לכתוב על זה ואנשים אחרים יקראו או לבקש מאנשים אחרים לכתוב על זה. אותו דבר עם אלעד, הוא עושה עכשיו, נדמה לי, דוקטורט או תזה.

גלית: הוא כבר עמוק בתוך הדוקטורט שלו, לפי השאלות שלו, כן?

אברהם: כן. אז אלה דברים שמעניינים אותו, הוא מתעניין ב…

גלית: זה גם המקום של התשוקה המקצועית, שמאוד ניכר בתוך… השאלות שלו וגם במחקר שהוא מפתח בשדה של אותיות. כשאני מתבוננת עליכם, אני מסתכלת על העבודה שלך, גם של אלעד, אבל שלך מראשית הדרך, לא רק כיזם, אלא גם כסוג של אוצר של תוכן, בשדה שהיו בו הרבה אנשים שפעלו אבל המחקר בו התחיל מאוד מאוחר. זאת אומרת, אם אנחנו מסתכלים על החוקרים והחוקרות העכשוויות, שמסתכלות על התחום של שפה, של אותיות לא מהמרחב הבלשני אלא מהמרחב הטיפוגרפי, נדמה שאתה מהר מאוד הבנת שהמפגשים שאתה יוצר הם לא רק מפגשים של כתיבה. אלא גם תערוכות, גם אירועים שבהם אתה יכול לאצור עכשיו מרחב שלם של חשיפה לאות העברית בלי שהוא עכשיו יהיה דידקטי, או מתיש או פדגוגי מדי לאיזשהו מקום מאוד יצירתי. רציתי לשאול על התערוכה הראשונה, הרגע הראשון שבו אתה עובר מהמחשב מסימון של קשתות וסנס־ריפים למחשבה על מרחב טיפוגרפי.

לתמלול המלא >>>