הטיפוגרף והמעצב עודד עזר

עודד עזר, יליד רמת גן (1972). מעצב גרפי, טיפוגרף, אמן, חלוץ בשדה עיצוב אותיות עבריות בתלת ממד ובמחקר חזותי, מרצה. בעברו היה מוזיקאי ומשורר. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל (1998 .A.B). כבר בתקופת לימודיו, זכה במלגת הצטיינות כפולה מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל (1998, 1997), בשלוש תעודות הצטיינות מטעם המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל (1994, 1995, 1996), וכן היה חתן פרס פלהיים עבור עבודה ייחודית בעיצוב טיפוגרפי (פונט מאיה, בצלאל, 1998). 

עזר שימש כמרצה אורח בויטל, בשנקר, בבצלאל ובמרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה. החל משנת 2009 משמש כמרצה וכנושא מבחר תפקידים אקדמיים ב HIT – מכון טכנולוגי חולון. בשנת 2021 הועלה לדרגת פרופסור חבר. במקביל, מעביר סדנאות אמן באקדמיות בעולם. 

עזר זכה בפרסים רבים וכן השתתף בעשרות תערוכות בגלריות, מוזיאונים, ביאנלות וטריאנלות בארץ ובעולם. כרזות בעיצובו מוחזקות באוספיהם של מספר מוזיאונים ועבודותיו פורסמו במגזינים, קטלוגים וספרים רבים. עזר הוא המעצב הישראלי היחיד עד כה שהמוזיאון החשוב ביותר בארה״ב לאמנות מודרנית, הMoMA , הציג את עבודותיו בשלוש תערוכות שונות.

עבודותיו הטיפוגרפיות המהפכניות של עזר קידמו אותו בשדות העיצוב והאמנות בארץ ובעולם, ובהן: הביו-טיפוגרפיה (2005-6), טייפוספרמה (2006-7), ניתוחים טיפופלסטיים (2006), טייפאמבריה (2009), סקייפ-טייפ (2010), דגל העיצוב המקורי (2012), הפתק (2012), ארמון הזכרון (2013), אנחנו משפחה (2015), ורידאות (2018), בבל (2020), שירה אבודה (2021). 

בנוסף, עיצב עזר את ההגדה האמריקנית החדשה בעריכת הסופר ג'ונתן ספרן פוייר, וכן לא מעט כרזות המזוהות אתו, שבהן: כרזות נוספות בעיצובו: פלסטיקה (2001), טיפוגרפיה (2004), מחווה לפונט הלווטיקה (2008), פסטיבל התרבות היהודית בקראקוב (2010), מחר יום חדש (כרזה לכבוד יום העצמאות ה 72 של מדינת ישראל, 2020).

במקביל ובנוסף, עיצב עזר עד כה למעלה מארבעים טיפוסי אות עבריים שכמה מהם יצרו סטנדרטים חדשים והפכו בין הדומיננטיים והמשפיעים ביותר במרחב הישראלי. כמה מהפונטים זכו באותות הצטיינות ובפרסים, ובהם: אלכימאי, עזר דו, עזר רץ, עזר מעודד. 

בתום לימודיו, עבד עזר בסטודיו של המעצב הגרפי רב הפעלים שמעון זנדהאוז ובסטודיו לתקשורת חזותית וטיפוגרפיה של עדי שטרן וכן תקופה קצרה כעורך גרפי ראשי בעיתון גלובס. בשנת 2001, הוא הוזמן ללונדון על ידי חברת המיתוג  Siegel+Gale כדי לעצב מחדש את לוגו בנק הפועלים ששימש את הבנק במשך שתים עשרה שנים ויצא בינתיים משימוש. באותה שנה, ייסד סטודיו עצמאי לעיצוב וטיפוגרפיה, סטודיו עודד עזר, שפעל בתחומי עיצוב תדמית, עיצוב טיפוגרפי ועיצוב גופנים עבריים. בשנה שאחריה הקים (עם מיכל סהר) את 'הגילדה', הקואופרטיב הישראלי הראשון של מעצבי הפונטים העצמאיים בישראל. עזר חבר וחבר ועד ההקמה של קהילת המעצבים, ארגון המעצבים הישראלי החל משנת 2004. 

ב 2007, לאחר שעזב את הגילדה, שדרג את הסטודיו העצמאי שלו שנקרא עכשיו 'עזר טיים האוס' שבו הוא עובד כמעצב גופנים, ארט דירקטור, יועץ טיפוגרפי לחברות דיגיטל ומעצב פונטים בהתאמה לחברות ועסקים. הרזומה המסחרי שלו כולל פונטים, פונטי תאגיד וקוד פתוח, וסמלילים. בין הפונטים שעיצב: גלובס, יס, M-Systems, מגדל, דעת, סמסונג עברית, GPS, מכון ויצמן למדע. ובין שדרוגי הלוגו: מכון ויצמן למדע, גלובס, בנק הפועלים, ערוץ 10, גלידה באר־שבע, מגנוליה וערוצי יס השונים. 

שנת 2009 הייתה שנה מוצלחת במיוחד עבור עזר כשנבחר כחבר המועדון העולמי המקצועי היוקרתי של המעצבים הגרפיים Alliance Graphique Internationale (לצד הישראלים דן רייזינגר, ירום ורדימון ודוד טרטקובר) וכן זכה לכבוד רב כשהוצאת הספרים הגרמנית Gestalten פרסמה מונוגרפיה על עבודותיו בשם Oded Ezer: The Typographer's Guide to the Galaxy. את ההקדמה לספר כתבה Paola Antonelli, האוצרת הראשית לעיצוב וארכיטקטורה של המוזיאון לאמנות מודרנית, MOMA, ניו יורק. 

העיסוק במחקר חזותי, בעיצוב עתידני וביצירת תוכן חזותי הוא חלק בלתי נפרד מפועלו של עזר. כשהוא מגדיר את עצמו כטיפוגרף הוגה תרבות, הוא עוסק בעיצוב טיפוגרפי אקספרימנטלי, במתיחת הגבולות של עיצוב אותיות ובעבודות ניסיוניות המצויות בתפר שבין עיצוב, אמנות ותרבות. לא פעם יצירותיו עושות את דרכן מדו לתלת ממד ולאמצעי תצוגה אחרים. בשנת 2005, הציג פרויקט ניסיוני בשם 'חדרים' שבו ניסה לשחרר את עצמו ממגבלות הפורמט הדו ממדי לטובת יצירת סביבה שהיא גם טיפוגרפית וגם חושנית. 

בעבודות הללו, יכול עזר להשתחרר מהחוקיות הטיפוגרפית ולטפל בנושאים שונים כמו היסטוריה, פוליטיקה, יהדות, מדע, גנטיקה, אנתרופולוגיה, אתיקה, מוסיקה וספרות. לאורך הדרך, האספקטים שמעניינים אותו רבים ומגוונים והוא חוקר ובוחן אותם דרך עבודה טיפוגרפית. בשנים האחרונות, הוא מתעסק הרבה באפשרויות העתידיות של התרבות ולא נרתע מאקטואליה, מ’כאן ועכשיו’ ומתופעות היסטוריות שמתרחשות לנגד עיננו.

כשרוב עבודתו נסובה סביב אותיות עבריות, ניתן לומר על עזר שהוא מייצר מודל של ישראליות קצת אחרת, מכילה יותר, תוך שהוא מרחיב הגדרות של זמן ומרחב. כך, כשהוא מתייחס אל אותיות בכבוד הראוי להן וכאל סימנים אבסטרקטיים מוסכמים מעשה ידי אדם, הוא חוגג ומשחק בתוך מרחבי המתח שבין עבר והווה, אירופה והמזרח התיכון, ישראלי ויהודי. לטענתו, ביצירותיו, האותיות לאו דווקא מקושרות לטיפוגרפיה, אלא לתרבות. הן צורות שניתן באמצעותן להשפיע על תחושות ולכן, המרחב הגדול שבו הוא בוחר לפעול, פותח בפניו אפשרויות עמוקות שמקורן בתת מודע. 

"את עבודתי כמעצב גרפי אני רואה כמתן שירות; כמעצב פונטים תהליך עיצוב האותיות מהווה עבורי לעיתים מעין מדיטציה; לעומתם, יצירת הדימויים הטיפוגרפיים במסגרת עבודתי כאמן היא משחק, אותו אני משחק ברצינות תהומית של ילד בן שש, ואליו אני 'בורח' כשאני מואס בדרישות השוק הבנאליות והכה צפויות. כאן, ככל שעבודתי תהיה יותר מגוחכת, מיותרת, טיפשית, לא נכונה וחסרת אחריות, אראה את עצמי כמצליח יותר" אומר עודד עזר.     

כדי לשחרר את המוח ולעשות דברים ש'עודד' לא מאפשר לו, לא פעם משחק עזר דמות שאינה הוא. כך, הוא מוצא את עצמו כסוציולוג, מדען, איש דת, פוליטיקאי וכדומה. העבודה הניסיונית ביו-טיפוגרפיה למשל, נוצרה מתוך צפייה בנמלים בסטודיו ומחשבה מה היה קורה אם היו יצורים שהם חצי נמלה וחצי אות שנפגשים אלו עם אלו ליצירת מילים שבעזרתן הם יכולים לתקשר עם בני האדם. 

בעבודה משנת 2007, Typosperma, התחפש עזר למדען ועשה ניסוי אינטואיטיבי, אם כי עמוק ומכוון, לגלות האם אפשר לדמיין ולייצר אותיות מסוג אחר. בעבודה ביו-טיפוגרפית, הוא תאר יצורים דמיוניים המורכבים מתאי זרע משובטים שב DNA שלהם הושתל מידע טיפוגרפי. ההכלאה בין הכימיה לטיפוגרפיה, יצרה צורות טיפוגרפיות חדשות שעוצבו בכלים ביולוגיים במקום בכלים מסורתיים. העבודה הופיעה שנה מאוחר יותר (2008) ופעם נוספת במוזיאון MOMA בניו יורק. 

בהמשך (2014), הציג ב MOMA גם את מיצב הווידאו ללא כותרת שלו הכולל שמונה קטעי ווידאו טיפוגרפיים. העבודה, שהיא למעשה פירוש של שמונה מילים מתוך פיסקה בסיפור דיסטופי של הנובליסט הבריטי הארי קונזרו, הוצגה שנה קודם לכן (2013) במוזיאון ויקטוריה ואלברט. 

בשנת 2011, עיצב עזר את אחד הפונטים האהובים עליו, עזר קדים. הפונט נוצר מתוך דיאלוג עם הסופר בן המאה ה 13, סעדיה בן יחיא בן חלפון אלעדני, עדן, תימן. כך, ממשיך עזר להתכתב עם נושאים שונים ותוך התבססות על המזרח התיכון, המקומיות וכתב ידו של הסופר, גיבש שפה גרפית ישראלית חדשה ועכשווית בצורת פונט. פרסום הפונט, שהווה נקודת שיא לעשר שנות מחקר על מקורות הכתב העברי ועל תרבות בת שלושת אלפים שנה, אינטואיציה ומרדנות, מהווה קריצה לזמן קדום ולהתגברות על גבולות היסטוריים וגיאוגרפיים שחוזרת שוב ושוב ביצירותיו.

עיסוקו של עזר בנושאים אקטואליים, בא לידי ביטוי למשל בתערוכת היחיד הראשונה שלו בישראל, Practical Particales, שהוצגה ב 2015 בגלריית ויטרינה, HIT מכון טכנולוגי חולון. כהמשך לחיפוש שלו במדיום הווידאו, הציג עזר ארבעה סרטונים שעסקו בכל שאנחנו כבר לא קוראים ומה יקרה לאותיות שלנו בעקבות זה. בעבודה Dot. Font, יצר עזר פונט מיוחד, מקודד, לדור הזה שאינו קורא. בעבודה נוספת, We Are Family, הוא יצר דימויים שהם בעצם טקסטים ממוחזרים המשמשים כאבני בניין של אותיות שאותן המבקרים הקלידו על הקיר באמצעות 'מכונה לכתיבת גיפים' של פונט שהוא ספק סרטוני וידאו, ספק אותיות. בכך, ניסה עזר להתמודד עם המציאות הוויזואלית שאנחנו חיים בתוכה מנקודת מבט של טיפוגרף. 

בפוליטיקה באופן ישיר, החל עזר לעסוק יחסית בשלב מאוחר, אך הוא לא מגדיר את עצמו כמעצב פוליטי. מבחינתו, הוא מתעסק בפוליטיקה באופן רחב ומגיב למציאות קונקרטית ולא נקודתית. אחד הפרויקטים הבולטים שלו, שבהם הפוליטיקה באה בו לידי ביטוי באופן ברור, הוא Middle E. - עבודה שהגיעה כתגובה למלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2017 שאותה יצר עבור תערוכה במנצ'סטר. מדובר בסדרה של הדפסים אומנותיים שמציגה את האות E. נושא העבודה, הוא טייק אוף למלחמה במזרח התיכון ומידת האחריות שלנו, כמי שחי פה באזור, לראות את הדברים ולא להתעלם מהם. בעזרת מניפולציות שונות כמו הדפסה, קימוט, שכפול ויצירת מבנים, הכיל עזר את רגשותיו על האות עד לקבלת הדפס רשת בגוון מדמם שבו האות כבר פחות קריאה אבל התוצאה טרגית ביותר.    

בעבודה Veining (ורידאות), משנת 2018, חוזר עזר לשחק במשחק התפקידים האהוב עליו כשהפעם, בפרויקט בדיוני לחלוטין, הוא מתחפש לרופא מנתח ובודק מה קורה כשאנחנו רוצים לעשות קעקוע באמצעות הוורידים שלנו. איך אנחנו פותחים את הגוף, מייצרים בתוכו תופעה טיפוגרפית באמצעות השתלת וריד טיפוגרפי תלת ממדי, סוגרים את העור בחזרה ומזריקים לאותו וריד נוזל פלורסנטי היוצר מעין שלט ניאון חי ונושם. התוצר הסופי של הפרויקט הוא סרטון וידאו, שבמהלכו מתואר באופן ריאליסטי ומעורר צמרמורת ניתוח השתלת הווריד הטיפוגרפי.

בשנת 2021 ייסד (עם יקיר מרדכי) את 'הקולקטיב', מגזין לתרבות ועיצוב, בניסיון להבין מהו עיצוב ישראלי. עזר מראיין אנשי תרבות מתחומים שונים, על ישראליות, עיצוב ישראלי ומה בונה ומפעיל את התרבות המקומית בדיבור רחב ובזיקה למדיה חזותיים.

בשנת 2023, ממשיך עזר להגיב למהלכים מקומיים ופוליטיים ומעצב סדרת חולצות דמוקרטיה עליהן כתובים מסרים כמו דיקטטורע ודמוקרטיה או מרד.

על עתיד הטיפוגרפיה אומר עזר שהיא תעבור שינוי ברוטלי בדיוק כמו יתר השינויים הברוטליים שהאנושות עוברת כעת. כמדיום שמהווה מכשיר לשינוי, לטענתו הטיפוגרפיה תשנה את פניה בדיוק כמו שמה שנחשב היום למיין-סטרים, נחשב לנון-טיפוגרפיה לפני עשרים שנה.