שיחה לכבוד פסטיבל האיור 2020

ראש מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל, גלית גאון, בשיחה עם יובל סער, אוצר ויוזם פסטיבל האיור. בשיחה על שבוע האיור כפלטפורמה רחבה המאפשרת מגוון תערוכות של מאיירים שונים ועל השינויים שחלו בעולם העיצוב בעקבות משבר הקורונה.

איור מלווה: מורן ואור יוגב, מתוך תדמית שבוע האיור 2020
אלי בבאג'נוב, הטבע מתעורר במרכז אדמונד דה רוטשילד

-

גלית: הי יובל, ואוו כמה זמן לא נפגשנו.. והנה שוב ולמרות הכל, נפתח שבוע האיור :)

יובל: פסטיבל האיור.

גלית: נכון, שבוע האיור שהפך לפסטיבל האיור החל לפני מספר שבועות ומתקיים במשך כמעט חודשיים.

חשבתי שנתחיל לדבר על פסטיבל האיור השנה ועל השינויים שנעשו בעקבות הקורונה. השנה ההתמשכות שלו תאפשרלנו באמת לבקר בכל התערוכות. אני בטוחה שכל מי שביקרה בשבועות האיור הקודמים זוכרת את ערבי הפתיחה הארוכים שבהם הלכנו מתערוכה לתערוכה בתחושה שהעיר כולה איור. אבל השנה רוב חללי התצוגה סגורים ובאלו שפתוחים נוכל לבקר מעט ובלי חיבוקים כלל, איך אתם מתמודדים עם המצב הזה?

יובל: את צודקת מה שהיה היה מדהים, אבל אנחנו חושבים שזה לא משנה אנחנו בקורונה וזה המצב, אנחנו עושים הכי טוב שאפשר. הדבר הקל היה לוותר אבל זו לא הייתה אופציה, מעולם. גם שהזהירו אותנו מסגר שני או שלישי, אני אמרתי מהרגע הראשון שאני לא עושה שבוע האיור דיגיטלי. בסופו של דבר אנשים עבדו על תערוכות פיזיות שתוכננו להיות מוצגות במרחב הפיזי. מעבר לזה אני חושב שאנחנו עדיין לא יודעים לעשות תערוכות דיגיטליות כמו שצריך. בשביל שזה יקרה, אני לא בטוח שהטכנולוגיה קיימת ואם היא קיימת היא עולה הרבה כסף, זמן, ומשאבים שאין לנו. מכיוון שלבטל זו לא הייתה אופציה, אז אנחנו עשינו ועושים את מה שאפשר. זו הסיבה ש"שבוע האיור" הפך לפסטיבל של חודשיים. כי התעקשות על שבוע אחד אומרת שהיו נופלות המון תערוכות.

כי הן לא יהיו מוכנות בזמן או בגלל שהמקום עוד לא יכול היה לפתוח או כי יש תערוכה אחרת שמחכה שיהיה אפשר לפתוח, זה לא קל ובטח לא אחיד. מעבר לזה אנחנו לא רוצים ש־10,000 איש יגיעו באותו זמן לעיר וגם זה אסור. והנה עכשיו יש חודשיים, שכבר החלו ואפשר להגיע בכל סוף שבוע לתערוכות ויש תערוכות מקסימות. אני מניח שיש לכל דבר יתרונות וחסרונות ואני כן מאוד מתחבר למה שאת אומרת, שברגע שיש רק עשרה ימים אתה עושה מאמץ ורואה את כל התערוכות, אני יודע את זה על עצמי. בימים כתיקונם אם אני לא אגיע לפתיחה של התערוכה אני לא אראה אותה למרות שהיא יכולה להיות ממש מתחת לבית שלי, את יודעת איך זה.

גלית: בוודאי, זה נכנס לרשימת ההבטחות הבלתי ממומשות.

יובל: כן בדיוק. מן הסתם פסטיבל האיור לא יהיה כמו שהיה תמיד כי הוא לא כמו תמיד, יהיו חלקים יותר טובים וחלקים פחות טובים. אבל לנו היה חשוב לתת ליוצרים, למאיירים, לאוצרות, את הבמה. חלקם עבדו שנה שלמה, חלקם חצי שנה, על התערוכה והנה זה קורה. התגובה הכי מהממת שאנחנו מקבלים היא ״איזה יופי שזה קורה״.

לראיון המלא >