מיכל סהר – שפה כצופן עשוי מצורות מוזרות
האזנה לפרק 🎧
מיכל סהר בשיחה על למה היא מוציאה פונטים ועל הבחירה להיות הראשונה שמשתמשת בהם. על השראות לפונט, על הבקשות והרצונות המדויקים שיש לפונט ועל תפקיד המעצבת להתבונן ולמלא אחר הדרישות ולמה פונטים מקומיים חייבים להיות במערכות תלת לשוניות.
תום
אנחנו נמצאים כאן היום עם מיכל סהר, היי מיכל.
מיכל
היי תום.
תום
מה שלומך?
מיכל
כבר אמרתי שאני קצת עייפה, אבל אם נדבר על אותיות אז כנראה שזה קצת יעיר אותי.
תום
זה תמיד משפר את המצב.
מיכל
לגמרי.
תום
אני אשמח אם רגע תציגי את עצמך לפני שנצלול לעומק של העבודה שלך.
מיכל
בסדר גמור, שמי מיכל סער אני ילידה אני דינוזאור, אני ילידת 1970 אני בת 54. אני בוגרת בצלאל ובעצם בעשרים שנה האחרונות אני מעצבת אותיות. בהתחלה בעברית אחרי זה גם בלטינית, היום גם בערבית. מרצה בכירה בבצלאל. העיסוק שלי הוא בעיקר בעיקר בחיים בטיפוגרפיה. יש לי חברת פונטים יחד עם הטייס דני מירב שקוראים לה הגילד. מי שמכיר, ובעצם זה מרכז העבודה שלי אם כי אני עובדת גם כמעצבת שעושה פרויקטים מאוד גדולים עם הפונטים שלי.
תום
שזה בעצם איזה שהיא נקודת, גם נקודת מוצא לחלק מהעבודה שלך, נכון? וגם איזה שהיא נקודת חוזקה משמעותית של של הבחינה של הפונטים שלך, נכון? שאת גם מעצבת את האותיות, אבל גם זו שמשתמשת בהם והרבה פעמים זה משהו שמניע את היצירה של אות חדשה.
מיכל
לגמרי, זה יכול לבוא משני הכיוונים. הרבה פעמים זה מגיע דרך עבודה. אני חייבת להגיד שיש הבדל נורא גדול בעיניי בין, זאת אומרת, מעצב פונט זה מקצוע בעולם, לומדים אותו. יש הרבה מעצבי פונטים, אבל הם לא מעצבים והם, שהם בעצם מייצרים או מציירים ובסופו של דבר זה הופך לקובץ, אבל הם בעצם מייצרים איזה שהוא כלי שאני חושבת שהיתרון שלי כמי שמשתמשת בו הוא להיות מסוגלת להבין יותר מאשר באמת את היחסים הנכונים בין שחור ללבן, קצב, דברים וכו׳ וכו׳, מה ששם אותי בשדה המקצועי כאיזה שהוא סוג של היבריד כזה.
תום
סינגר-סונגרייטר.
מיכל
לגמרי, סינגר-סונגרייטר יפה אהבתי. כאלה סינג סינג. בקיצור, אז זה דבר, אני תמיד לפני שאני מוציאה פונט אני שמה אותו בעבודה שלי. יש משהו נורא חזק בדבר הזה ואם הוא לא עובד אני יכולה לתקן אותו. אני בוחנת את זה פתאום דרך פורמט, דרך טקסט, דרך תוכן. אני לא עושה את הפונט, מוציאה אותו לעולם ואומרת תשתמשו, אלא אני בוחנת אותו מאוד מאוד לעומק. גם כי אני רוצה את הבכורה של השימוש בו לפני שהוא יהיה מזוהה עם משהו אחר. וגם אני חושבת שיש לזה יתרון אדיר ביכולת שלי להגיע לאיכות נורא גבוהה של המוצר שאני נותנת כי אני בוחנת אותו במקום שהוא לא במעבדה, זה לא עושים עכשיו פונט במעבדה, עכשיו הוא מגיע לעולם. צריך ללמוד איך לעבוד עם פונט, צריך להכיר אותו, צריך להבין מה הוא יודע לעשות, מה הוא לא יודע לעשות ומה אתה רוצה שהוא יעשה ולא חשבת קודם. אז יש גם תהליכים שכשעובדים עם זה פשוט רואים את זה אחרת לחלוטין מאשר מוצר שאתה מוציא לעולם ואז העולם נתקל בבעיות או ביתרונות או בחסרונות. זה עולם אחר לגמרי.
תום
קורה שאת מתחילה להטמיע פונט שלך בתוך פרויקט ואומרת זה לא עשוי מספיק טוב, אני צריכה לשנות בו דברים כדי שהוא יתאים לפרויקט הזה?
מיכל
תראי, אני עושה פונטים שהם, פונט לא מתאים לפרויקט ספציפי. אם הייתי עושה פונט שמתאים לפרויקט ספציפי, אז הוא לא היה פונט כנראה.
אנחנו נמצאים כאן היום עם מיכל סהר, היי מיכל.
מיכל
היי תום.
תום
מה שלומך?
מיכל
כבר אמרתי שאני קצת עייפה, אבל אם נדבר על אותיות אז כנראה שזה קצת יעיר אותי.
תום
זה תמיד משפר את המצב.
מיכל
לגמרי.
תום
אני אשמח אם רגע תציגי את עצמך לפני שנצלול לעומק של העבודה שלך.
מיכל
בסדר גמור, שמי מיכל סער אני ילידה אני דינוזאור, אני ילידת 1970 אני בת 54. אני בוגרת בצלאל ובעצם בעשרים שנה האחרונות אני מעצבת אותיות. בהתחלה בעברית אחרי זה גם בלטינית, היום גם בערבית. מרצה בכירה בבצלאל. העיסוק שלי הוא בעיקר בעיקר בחיים בטיפוגרפיה. יש לי חברת פונטים יחד עם הטייס דני מירב שקוראים לה הגילד. מי שמכיר, ובעצם זה מרכז העבודה שלי אם כי אני עובדת גם כמעצבת שעושה פרויקטים מאוד גדולים עם הפונטים שלי.
תום
שזה בעצם איזה שהיא נקודת, גם נקודת מוצא לחלק מהעבודה שלך, נכון? וגם איזה שהיא נקודת חוזקה משמעותית של של הבחינה של הפונטים שלך, נכון? שאת גם מעצבת את האותיות, אבל גם זו שמשתמשת בהם והרבה פעמים זה משהו שמניע את היצירה של אות חדשה.
מיכל
לגמרי, זה יכול לבוא משני הכיוונים. הרבה פעמים זה מגיע דרך עבודה. אני חייבת להגיד שיש הבדל נורא גדול בעיניי בין, זאת אומרת, מעצב פונט זה מקצוע בעולם, לומדים אותו. יש הרבה מעצבי פונטים, אבל הם לא מעצבים והם, שהם בעצם מייצרים או מציירים ובסופו של דבר זה הופך לקובץ, אבל הם בעצם מייצרים איזה שהוא כלי שאני חושבת שהיתרון שלי כמי שמשתמשת בו הוא להיות מסוגלת להבין יותר מאשר באמת את היחסים הנכונים בין שחור ללבן, קצב, דברים וכו׳ וכו׳, מה ששם אותי בשדה המקצועי כאיזה שהוא סוג של היבריד כזה.
תום
סינגר-סונגרייטר.
מיכל
לגמרי, סינגר-סונגרייטר יפה אהבתי. כאלה סינג סינג. בקיצור, אז זה דבר, אני תמיד לפני שאני מוציאה פונט אני שמה אותו בעבודה שלי. יש משהו נורא חזק בדבר הזה ואם הוא לא עובד אני יכולה לתקן אותו. אני בוחנת את זה פתאום דרך פורמט, דרך טקסט, דרך תוכן. אני לא עושה את הפונט, מוציאה אותו לעולם ואומרת תשתמשו, אלא אני בוחנת אותו מאוד מאוד לעומק. גם כי אני רוצה את הבכורה של השימוש בו לפני שהוא יהיה מזוהה עם משהו אחר. וגם אני חושבת שיש לזה יתרון אדיר ביכולת שלי להגיע לאיכות נורא גבוהה של המוצר שאני נותנת כי אני בוחנת אותו במקום שהוא לא במעבדה, זה לא עושים עכשיו פונט במעבדה, עכשיו הוא מגיע לעולם. צריך ללמוד איך לעבוד עם פונט, צריך להכיר אותו, צריך להבין מה הוא יודע לעשות, מה הוא לא יודע לעשות ומה אתה רוצה שהוא יעשה ולא חשבת קודם. אז יש גם תהליכים שכשעובדים עם זה פשוט רואים את זה אחרת לחלוטין מאשר מוצר שאתה מוציא לעולם ואז העולם נתקל בבעיות או ביתרונות או בחסרונות. זה עולם אחר לגמרי.
תום
קורה שאת מתחילה להטמיע פונט שלך בתוך פרויקט ואומרת זה לא עשוי מספיק טוב, אני צריכה לשנות בו דברים כדי שהוא יתאים לפרויקט הזה?
מיכל
תראי, אני עושה פונטים שהם, פונט לא מתאים לפרויקט ספציפי. אם הייתי עושה פונט שמתאים לפרויקט ספציפי, אז הוא לא היה פונט כנראה.
תום
אלא לטרינג.
אלא לטרינג.
מיכל
בדיוק, למרות שעוד פעם יש פונטים יותר ייחודיים, פחות יחודיים. אבל בגדול אני כן שואפת לעשות מערכות של טקסט שהוא היום כבר תלת־לשוני. אני עובדת בעיקר בשדה של התרבות, אז במקום הזה בדרך כלל הרבה פעמים מעצבים עברית ואנגלית ברור ולשמחתי גם עם ערבית, זאת אומרת זה זה דבר נורא נורא משמעותי וזה משהו שמאוד העיף אותי קדימה. גם למדתי, לומדים דרך השפות האחרות על נגיד אם את עושה משהו בעברית ואת עושה משהו בלטינית, אז את מבינה משהו בלטינית זה פתאום גם מהדהד לך על משהו שצריכה לעשות בעברית ואולי גם בערבית. זאת אומרת, יש משהו דווקא בכל המכלול הזה שהוא פותח את הראש להמון רעיונות, כשצריך לזכור שהרעיונות הוא שכל אחד מהסקריפטים האלה הם שונים לחלוטין ויש להם DNA תרבותי שונה. זה לא שלוקחים חתיכות. כן, אבל שאלת אותי על אם תוך כדי עבודה אין פונט ספציפי לעבודה, אבל אני יכולה להגיד לך למשל, שאת אלפא בראבו שהוצאתי ב־2022, הוצאתי ישר לקטלוג ולתערוכה של גיא בן נר כי הרגשתי שזה מתאים לו. זה פונט אגב שהוא בקטן יש בו משהו מאוד שקט ואני נורא אוהבת את הדבר הזה ובגדול יש בו משהו מאוד אקצנטרי, אפילו משוגע. והפערים האלה בין מה שקורה בגדלים של דיספליי למה שקורה בגדלים של טקסט זה דבר מדהים כי נורא קשה לדמיין שמשהו נראה בכותרת מוזר, יש שם גימל נורא מוזר או משהו כזה, בטקסט את בכלל לא חווה את זה. את רואה מרקם טיפוגרפי שהוא נורא נעים לקריאה ורק פתאום בזום אין, ובמילה גיא בן נר יש גימל פתאום את רואה שהגימ״ל שעשיתי ממש משוגעת.
בדיוק, למרות שעוד פעם יש פונטים יותר ייחודיים, פחות יחודיים. אבל בגדול אני כן שואפת לעשות מערכות של טקסט שהוא היום כבר תלת־לשוני. אני עובדת בעיקר בשדה של התרבות, אז במקום הזה בדרך כלל הרבה פעמים מעצבים עברית ואנגלית ברור ולשמחתי גם עם ערבית, זאת אומרת זה זה דבר נורא נורא משמעותי וזה משהו שמאוד העיף אותי קדימה. גם למדתי, לומדים דרך השפות האחרות על נגיד אם את עושה משהו בעברית ואת עושה משהו בלטינית, אז את מבינה משהו בלטינית זה פתאום גם מהדהד לך על משהו שצריכה לעשות בעברית ואולי גם בערבית. זאת אומרת, יש משהו דווקא בכל המכלול הזה שהוא פותח את הראש להמון רעיונות, כשצריך לזכור שהרעיונות הוא שכל אחד מהסקריפטים האלה הם שונים לחלוטין ויש להם DNA תרבותי שונה. זה לא שלוקחים חתיכות. כן, אבל שאלת אותי על אם תוך כדי עבודה אין פונט ספציפי לעבודה, אבל אני יכולה להגיד לך למשל, שאת אלפא בראבו שהוצאתי ב־2022, הוצאתי ישר לקטלוג ולתערוכה של גיא בן נר כי הרגשתי שזה מתאים לו. זה פונט אגב שהוא בקטן יש בו משהו מאוד שקט ואני נורא אוהבת את הדבר הזה ובגדול יש בו משהו מאוד אקצנטרי, אפילו משוגע. והפערים האלה בין מה שקורה בגדלים של דיספליי למה שקורה בגדלים של טקסט זה דבר מדהים כי נורא קשה לדמיין שמשהו נראה בכותרת מוזר, יש שם גימל נורא מוזר או משהו כזה, בטקסט את בכלל לא חווה את זה. את רואה מרקם טיפוגרפי שהוא נורא נעים לקריאה ורק פתאום בזום אין, ובמילה גיא בן נר יש גימל פתאום את רואה שהגימ״ל שעשיתי ממש משוגעת.
תום
ואל״ף מאוד פרועה.
מיכל
ואל״ף פרועה כן, אבל הגימ״ל זה אות הכי משוגעת שמה כי היא בעצם הפוכה. זה אגב בהשראה מבן של חברה שכותב גימ״ל אני עושה לך עם היד, כותב אותה ככה ואז עושה רגל אחורה. נכון, אנחנו עושים ככה ועושים רגל קדימה ואני ראיתי את זה. הוא כתב מכתב היה להם בכיתה א׳ גמד ענק, כיתה ב׳, ואני רואה שאת כל הגימ״לים הוא כותב כך הוא עושה ככה משולש ושם פה רגל. אני השתגעתי, אמרתי לו טוב, אני מאמצת את זה לפונט ואנשים היו בהלם בהתחלה, זה פונט שקנה מוזיאון ארץ ישראל לכל הWebsite שלו, והייתי אמורה בשבילם לעשות גימ״ל נורמלית, הם פחדו מזה. בסדר גמור, מה שמדהים הוא שאם לא הייתי אומרת לך את זה והיית קוראת טקסט בפונט אפילו לא היית שמה לב לזה כי זה נטמע שם כל כך יפה שאת לא היית שמה לב.
תום
כי הוא מאוד מאוד קריא.
מיכל
הוא סופר קריא, זה ברור שחייב להיות. בדרך כלל תוך כדי פרויקט אני יכולה לעשות פיין טיונינג. זה לא שאני מגלה שפונט הוא לל לא טוב. אני שאני אתחיל אותו פרויקט הוא כבר יהיה במצב שהוא יכול להחזיק פרוייקט אבל אפשר פיןן טיונינג.
תום
ויוצא שאת מתחילה פרויקט ואומרת מגלה שחסרה לך האות שצריך עבורו ומתחילה לעצב מתוך צורך?
מיכל
יש הרבה פרויקטים שממש כאילו אני עשיתי את הפונט עבורם. כמו למשל מרכז המוזיקה ביפו. שזה כן מתבסס על פונט אחר שלי, על סימפלר אבל יש שם איזה שהוא, אבל לגמרי אני בגלל שאני פותרת דברים דרך טיפוגרפיה ואני גם מעצבת אז תמיד יש איזשהו עוד גלישה החוצה למשהו חדש אפילו גם אם הוא מתבסס על משהו. כן רצינו פונט עם איזשהו מקצב משתנה, אחרי זה ריככנו אותו כדי שזה יהיה לילדים. כל מיני דברים מהסוג הזה, אז יש דברים כאלה לגמרי ועכשיו יש לי פונט חדש לחלוטין שעוד לא הוצאתי. מהמם, מטורף לגמרי, ממש פסיכי ומצד אחד פסיכי ומצד שני סופר הארד קור טקסט. ואני יודעת בדיוק מה אני רוצה להשתמש בו, אני עוד לא יכולה לגלות, לאיזשהו פרויקט.
תום
איך קוראים לפונט החדש אפשר לשאול?
מיכל
קוראים לו ראפידה זה פונט שהלטינית שלו נעשתה בTypotheque. טייפוטק הם שותפים שלי הרבה שנים, פיטר בילאק, אחד המעצבים הוא סלובקי במקור, אבל הוא חי בהולנד הרבה מאוד שנים ואיתו עשיתי כמה שיתופי פעולה של פונטים דו ותלת לשוניים, שהוא בעצם עשה את הלטינית, כריסטיאן סרקיס או באחמן איסלאמי עשו את הערבית ואני עשיתי את העברית. זה מאוד הצליח. היום יש לי את היכולת לעשות הכל בעצמי אבל זה פונט פשוט שלו, אנחנו בכזאת מערכת יחסים שכשראיתי אותו זה אומנם לא הוא עיצב אבל זה בחברה שלו. ראיתי את הפונט אמרתי וואי אני מתה על הדבר הזה אני חייבת לעשות איזה עברית וזה פיצוח כי זה פונט מאוד מיוחד. אז בעצם אני עשיתי עברית וערבית, והלטינית שלהם והוא יצא עכשיו הוא יצא למבצע סוף שנה שלנו שיתחיל עוד שבוע.
לתמלול המלא >>>
ואל״ף מאוד פרועה.
מיכל
ואל״ף פרועה כן, אבל הגימ״ל זה אות הכי משוגעת שמה כי היא בעצם הפוכה. זה אגב בהשראה מבן של חברה שכותב גימ״ל אני עושה לך עם היד, כותב אותה ככה ואז עושה רגל אחורה. נכון, אנחנו עושים ככה ועושים רגל קדימה ואני ראיתי את זה. הוא כתב מכתב היה להם בכיתה א׳ גמד ענק, כיתה ב׳, ואני רואה שאת כל הגימ״לים הוא כותב כך הוא עושה ככה משולש ושם פה רגל. אני השתגעתי, אמרתי לו טוב, אני מאמצת את זה לפונט ואנשים היו בהלם בהתחלה, זה פונט שקנה מוזיאון ארץ ישראל לכל הWebsite שלו, והייתי אמורה בשבילם לעשות גימ״ל נורמלית, הם פחדו מזה. בסדר גמור, מה שמדהים הוא שאם לא הייתי אומרת לך את זה והיית קוראת טקסט בפונט אפילו לא היית שמה לב לזה כי זה נטמע שם כל כך יפה שאת לא היית שמה לב.
תום
כי הוא מאוד מאוד קריא.
מיכל
הוא סופר קריא, זה ברור שחייב להיות. בדרך כלל תוך כדי פרויקט אני יכולה לעשות פיין טיונינג. זה לא שאני מגלה שפונט הוא לל לא טוב. אני שאני אתחיל אותו פרויקט הוא כבר יהיה במצב שהוא יכול להחזיק פרוייקט אבל אפשר פיןן טיונינג.
תום
ויוצא שאת מתחילה פרויקט ואומרת מגלה שחסרה לך האות שצריך עבורו ומתחילה לעצב מתוך צורך?
מיכל
יש הרבה פרויקטים שממש כאילו אני עשיתי את הפונט עבורם. כמו למשל מרכז המוזיקה ביפו. שזה כן מתבסס על פונט אחר שלי, על סימפלר אבל יש שם איזה שהוא, אבל לגמרי אני בגלל שאני פותרת דברים דרך טיפוגרפיה ואני גם מעצבת אז תמיד יש איזשהו עוד גלישה החוצה למשהו חדש אפילו גם אם הוא מתבסס על משהו. כן רצינו פונט עם איזשהו מקצב משתנה, אחרי זה ריככנו אותו כדי שזה יהיה לילדים. כל מיני דברים מהסוג הזה, אז יש דברים כאלה לגמרי ועכשיו יש לי פונט חדש לחלוטין שעוד לא הוצאתי. מהמם, מטורף לגמרי, ממש פסיכי ומצד אחד פסיכי ומצד שני סופר הארד קור טקסט. ואני יודעת בדיוק מה אני רוצה להשתמש בו, אני עוד לא יכולה לגלות, לאיזשהו פרויקט.
תום
איך קוראים לפונט החדש אפשר לשאול?
מיכל
קוראים לו ראפידה זה פונט שהלטינית שלו נעשתה בTypotheque. טייפוטק הם שותפים שלי הרבה שנים, פיטר בילאק, אחד המעצבים הוא סלובקי במקור, אבל הוא חי בהולנד הרבה מאוד שנים ואיתו עשיתי כמה שיתופי פעולה של פונטים דו ותלת לשוניים, שהוא בעצם עשה את הלטינית, כריסטיאן סרקיס או באחמן איסלאמי עשו את הערבית ואני עשיתי את העברית. זה מאוד הצליח. היום יש לי את היכולת לעשות הכל בעצמי אבל זה פונט פשוט שלו, אנחנו בכזאת מערכת יחסים שכשראיתי אותו זה אומנם לא הוא עיצב אבל זה בחברה שלו. ראיתי את הפונט אמרתי וואי אני מתה על הדבר הזה אני חייבת לעשות איזה עברית וזה פיצוח כי זה פונט מאוד מיוחד. אז בעצם אני עשיתי עברית וערבית, והלטינית שלהם והוא יצא עכשיו הוא יצא למבצע סוף שנה שלנו שיתחיל עוד שבוע.
לתמלול המלא >>>
