סיפורי בדים - מבט נרטיבי על סיפורם של מעצבי טקסטיל בישראל, מאת יובל עציוני

סיפורי בדים - מבט נרטיבי על סיפורם של מעצבי טקסטיל בישראל תוך מיקוד בשנים  1970- 1993
עבודת מחקר (תיזה) מאת - יובל עציוני בהנחיית -  דר' מלכה בן פשט, סמינר הקיבוצים, המכללה לטכנולוגיה ולאמנויות, הפקולטה לאמנויות

תקציר - 
עבודה זו חוקרת את סיפורם של מעצבי טקסטיל בישראל בשנים  1970 - 1993, תקופת זמן המאופיינת בתמורות ונקודות מפנה בתולדות המקצוע בארץ. עד כה לא נערך מחקר אקדמי בתחום עיצוב טקסטיל בישראל לכן חשיבות למחקר כתרומה לידע בתחום הטקסטיל בשדה העיצוב בארץ, וכתובנה מהמחקר חשיבותו גם בהקשר חברתי היסטורי. המחקר נערך מתפיסה פנומנולוגית נרטיבית בהתבסס על ניתוח ראיונות וניתוח חזותי של עבודות של נציגי שלושה דורות מעצבים, שלימדו או למדו במחלקה לעיצוב טקסטיל במכללת 'שנקר' בשנים 1970 1993. כחלק ממהלך המחקר, ממבטי כבוגרת המכללה ומעצבת טקסטיל התהוותה עמדתי כחוקרת משתתפת חלקית במחקר. עבודות עיצוב ואמנות של המשתתפים ושל מעצבים נוספים מהוות כלי מחקר מרכזי, חיוניות לקריאת הסיפור ולהבנת תפקיד היצוג החזותי במחקר נרטיבי (באואר וגסקל, 2010). מתוך הכרה שתפיסת המציאות והזכרון של המשתתפים מיצגת מבט מסויים בממצאים, הוצבו לצידם כלי מחקר נוספים: קטלוגים של תערוכות, מסמכים שונים וספרות בתחום שכבת מידע מרחיבה ליריעת הסיפור.
ממצאי המחקר הציפו שלוש תמות עיקריות: האחת סיפור תולדות עיצוב הבד בארץ בשנים שקדמו - להקמת מכללת 'שנקר'. בסיפורי המשתתפים נמצא קשר הדוק בין הגירת יהודים ואופי ההתישבות בארץ עד הקמת המדינה ועיצוב הבד במתכונת יצור משפחתית. מתכונת זו הייתה התשתית לתעשיית טקסטיל רחבת היקף שצמחה בתמיכה ממשלתית, חלק ממדיניות קליטת עליה בשנות החמישים והשישים (שביט,1992). על בסיס זה נכתב פרק 'הזכרון ההיסטורי' המתווה את התשתית לעיצוב טקסטיל בארץ עד שנת 1970 .  תמה שניה בוחנת מסגרות לימודי עיצוב טקסטיל שכן הממצאים מעידים על חשיבותן בהתפתחות המקצוע בארץ. הראשונה, המחלקה ליצור שטיחים בבית הספר למלאכות האומנות בצלאל', שהוקמה בשנת 1906 (תמוז, 1980), והשנייה 'המכללה לטכנולוגיה של אפנה וטקסטיל' ע"ש 'שנקר' שהקמתה בשנת 1970  מעידה על מפנה בתפיסת עיצוב הבד בארץ. פרק 'הכשרה והוראה' מתמקד במחלקה לעיצוב טקסטיל במכללת 'שנקר' ומשקף ממבט המשתתפים את מהות המקצוע המשתמעת מתכנית הלימודים. תמה שלישית מציגה ממצאים המעידים על הקשר בין עיצוב הבד ומעמד המקצוע. בפרק 'מעמד ומגדר' נחקר מעמד הבד והמעצבת ממבט המגדר תוך מיקוד בסיפורים שהציפו תכנים עמוקים שלרוב לא עלו בגלוי בראיונות, כמו הקשר בין עיצוב הבד וזהות המעצב. תכנים סמויים המעידים על נרטיב משותף לקבוצה (ליבליך, תובל משיח וזילבר, - 2010), הוצפו בהסתמך על ניתוח שיח (גיל, 2010 ) ומתודולוגיות סמיוטיות (בארת, 2006). בעקביות נמצאו קשרים בין עיצוב טקסטיל ואמנות, הן כתוכן חזותי יחודי, והן כמופע של תפיסות עולם ותכנים חברתיים נושא שנבחן כקטגוריה בכל הפרקים.
בחיבור הממצאים שעלו מכלי המחקר השונים מתגלה דינמיקה בין תולדות עיצוב הבד בישראל ואמצעי יצור, תהליכים היסטוריים ומדיניות ממסד, תפיסת עולם מודרניסטית והשינויים שחלו בה. במקביל משקפים סיפורי המשתתפים קיטועים ורצפים במסגרות ההכשרה ותכניות לימודים, כמו גם ההדהוד בין הספרה החברתית וביוגרפיה מקצועית. עבודה זו מסמנת שביל, פרק ביוגרפי משותף המניח תשתית לניסוח נרטיב מורכב לתחום עיצוב טקסטיל בישראל.
כל תמה מתווה ערוץ למחקר עתידי של תרבות טקסטיל עבודות מעצבים ואמנים, מסגרות יצור, תכנים - ותכניות לימודים בתחום עיצוב הבד ומקומו בשדה העיצוב. צורך במחקר נוסף מתמקד באופן בו מהווים כלי מחקר חזותיים מפתח ללימוד, ניתוח והמחשת מידע ממבט החומר והחפץ, כתוכן יחודי כמו גם כיצוג של חברה ותרבותה.

לקריאת עבודת התיזה