תפיסת עולם: עלי גרוס

עלי גרוס, 1981, [1]


ֶעֶלי גרוס (לשעבר עלי יערי) נולדה בווינה בשנת 1921 ועלתה לארץ בשנת .1939 בין השנים 1939 ל1942- למדה במחלקה לכתב ב"בצלאל החדש", מחלקה שכללה גם את לימודי הכתב העברי. בסיום לימודיה החלה לפעול כמעצבת עצמאית והחל משנת 1942 עסקה באופן אינטנסיבי בעיצוב גרפי בעבור מגוון רחב של לקוחות מן המגזר הפרטי ומן המגזר הציבורי גם יחד [2]/

בקריירה העשירה שלה, שנמשכה על פני ארבעה עשורים, עסקה גרוס בעיצוב ובאיור של עטיפות וכריכות לספרים רבים,בין השאר בעבור הוצאות הספרים של מוסד ביאליק, של מוסד הרב קוק ובעבור הוצאת דביר. כמו כן, עיצבה לייאאוט לירחונים ולספרים, לוגוטייפים וסמלים, תעודות מיוחדות ואותיות לשילוט של בניינים ורחובות. לכל לקוח ולכל הזמנה ביקשה ליצור פתרון ייחודי, אתגר שעמו יכלה להתמודד הודות למיומנויותיה האמנותיות והגרפיות ול"כושר הזיקית שלה
 לעטות זהויות חזותיות שונות" – כפי שהגדיר זאת מבקר וחוקר האמנות גדעון עפרת [3]/

כווירטואוזית בתחום הקליגרפיה ובתחום עיצוב האות העברית, הקפידה גרוס על מרכזיותו של הכתב כמרכיב קישוטי ותוכני בעיצוב. היא נמנעה במכוון משימוש בסוגי אות קיימים ואת עבודתה אפיינו ניסיונות מרתקים למצוא צורות אות מגוונות כמענה לצרכים פונקציונאליים מסחריים [4]. ניסיונות אלו התבססו על ידע רב בקליגרפיה ובתולדות האות העברית ועל לימוד של כתבי יד עתיקים וממצאים ארכאולוגיים. כל אלף-בית עוצב בסגנון ייחודי, מתוך תשומת לב לקריאות ולהיווצרותו של רצף גרפי זורם והרמוני. סגנון האות הותאם לנושא העבודה, ובעת עיצוב עטיפה לספר – לרוח הספר.
 

בעבודותיה הדו-לשוניות, בשונה ממעצבי אות אחרים, לא ניסתה גרוס ליצור האחדת אותיות בין השפות. לתפישתה, הדיאלוג הנוצר בין האותיות השחורות למרווחים הלבנים – בדומה לזה המתקיים באורנמנט – הוא היוצר מקצב ותנועה,  והופך את הגוף הטיפוגרפי שנוצר למעניין, מרגש וחווייתי. על כן, לא אילצה גרוס אף שפה להשתנות, אלא שאפה ליצור ריתמיות ומשקל דומה בין השפות למרות השוני המהותי ביניהן. [5]

בשנת 1959 התמקמה גרוס בתל אביב ופנתה לאפיק מקצועי נוסף: הוראת מקצועות הגרפיקה והכתב בבית הספר התיכון.  היא התקבלה לעבודה במגמה לאמנות של בית הספר "התיכון המקצועי עירוני י"ד – ויצ"ו צרפת" בתל אביב, ושם, בין השנים 1960 ל-1981, לימדה עיצוב גרפי וכתב עברי. בתקופה זו פיתחה שיטת הוראה ייחודית, עליה הרצתה בכינוס "אות היא לעולם", שערכה המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך. בדברים שנשאה בכינוס טענה כי יש להכניס במסגרת הלימודים של בית הספר היסודי, החל מכתה א, את כתיבת האותיות העבריות וזאת כדי לפתח אצל הילדים רגישות לערכים אסתטיים, להקנות להם תכונות, כגון סדר, ניקיון, סבלנות, התמסרות והתעמקות, ומעל לכל כדי "להחזיר את האות  העברית למעגל החיים של תרבותנו". [6]

תכנית הלימוד שבנתה גרוס ברצינות ובקפדנות, שאפיינו גם את עבודתה כגרפיקאית, כללה לימוד של שלושה סוגי כתב עברי: הכתב היסודי, הכתב הספרדי והכתב האשכנזי. חומר הלימוד לווה בדוגמאות ובהסברים על תולדות הכתב העברי.  מן הקל אל הכבד עברו התלמידים מתרגילי יסוד שנועדו לערוך להם היכרות עם כלי העבודה ועם השימוש בהם, לביצוע תרגילים מורכבים יותר באופן עצמאי. הם למדו נושאים כגון קצב (ריתמוס), קומפוזיציה וצבע, ובשנים הגבוהות התמודדו עם עיצוב אלף-בית שלם, לוגוטייפ, מונוגרמה, לוח שנה. נקודת המוצא הייתה תמיד הכתב העברי המסורתי, אולם דגש מיוחד הושם בצורך בפיתוח כתב עברי מודרני, העונה על דרישות הזמן המשתנות. [7] [8]

הישגי תלמידיה של גרוס זכו לשבחים וכמה מעבודותיהם הוצגו בגלריה 303 בניו יורק (1964). שנה מאוחר יותר, נערכה בגלריה תערוכת יחיד לגרוס, ובה הוצגו עבודותיה הגרפיות. נוסף על כך הציגה גרוס בטוקיו, יפן (1965), בביאנלה לעיצוב גרפי בצ'כוסלובקיה (1966, 1970), ובתערוכת מעצבות גרפיות מישראל שנערכה באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון, ארצות  הברית (2002). במקביל, פורסמו עבודותיה בכתבי עת מקצועיים בארצות הברית, באנגלייה, בישראל ובירחון היפני IDEA,  שפרסם מבחר מקיף מהן על פני שמונה עמודים בינואר. 1966 ארבע שנים מאוחר יותר, הוזמנה גרוס לייצג את העיצוב הגרפי הישראלי בגיליון המאה של הירחון. 

 גרוס פעלה בתקופה שהתאפיינה במחסור בגופנים עבריים, אתגר שעודד אותה ליצור ולפתח אותיות עבריות חדשות באופן יצירתי, ייחודי ומעורר השראה. במהלך למעלה מעשרים שנה, חינכה דורות רבים של תלמידים לאהבת האות העברית,  ופעלה מתוך תפישה ששילבה ידע וסקרנות, מסורת וחדשנות. בשנת 2010 תרמה גרוס את ארכיון עבודותיה לספרייה הלאומית ושנתיים מאוחר יותר, כשהיא כבר איננה בקו הבריאות, הוצגו פריטים נבחרים ממנו בתערוכה רטרוספקטיבית בשם "אותיות ועיטורים – מלאכת הספר של עלי גרוס". 


לקריאה נוספת אודות עלי גרוס >>
לכל עבודותיה באוסף >>