קו אדום: 2023
מאת: צפי סיון ספיבק | התכנית ללימודי אוצרות עיצוב, שנקר, 2023
"קו אדום הוא ביטוי לתיאורו של גבול שאין לחצותו"
לכן חצייתו מצריכה נקיטה של צעדי חירום לתיקון המצב .הביטוי משמש כמטאפורה, אך לעיתים גם כקו אדום ממשי, דוגמת מד מהירות, מפלס הכנרת או תמרורי אזהרה.
הקו האדום כמטאפורה יכולה להיתפס כנקודת אל חזור, והיא מנקזת אליה שאלות רבות. השימוש בביטוי החל בעיקר סביב הקשרים מלחמתיים , גבולות מדיניים וכו'. "הקו האדום הדק" – קרב בלקלווה, מלחמת קרים. בשנת 1854 פעולתם של חיילים סקוטים תואר כ-פס אדום שבקצהו פס של פלדה. כיום, השימוש בביטוי הרחיב את היריעה גם להקשרים תרבותיים, אישיים וחברתיים, לצד שימוש במקומות בהם יש צורך להעלאת מודעות בנושאים מגוונים. כמו כן, גם בעת יצירת גבול/חוצץ במצבים אשר הגבולות בהם מטושטשים או שישנה אי בהירות לגביהם, דוגמת תנועה ה-#TOO ME, ההתחממות גלובלית, פנדמיות, ערעור משטרים, וחיכוכים דמוגרפים.
בחירת העבודות מציגה אמנים שונים מתחומי העיצוב המגוונים, כולן מציגות פרשנות ויזואלית למושג ״קו אדום״. המבחר המוצג תפקידו לבחון את המתח המתקיים בהצבת קו אדום. כל אחת מהעבודות בוחנת נקודת חיכוך תמידית בין המותר לאסור, בין האישי לציבורי, הלגיטימי והלאו . העיסוק במושג מעלה מספר רב של שאלות: האם הצבת קו אדום מאיימת על הסדר החברתי/תרבותי? הצבת קו אדום - האם הוא מייצר מתח ? או מתחזק אותו? מה קורה כשחוצים קו אדום? ונאם יש לזה מחיר?
התערוכה מהווה הדהוד לתקופה בה אנו נמצאים. הדיון הבלתי פוסק בהצבת קווים אדומים וחצייתם, כערעור שלטון קיים, כערעור מערכות ערכים תרבותיים, חברתיים ואישיים. העיסוק בשאלות על הצבת קווים אדומים נמצא במרחב היומיומי של כולנו כמעט בכל זמן ועת. הפרויקט מבטא פרשנות חזותית לשימושים השונים במרחב הכללי, בין אמירה ביקורתית אישית למצב אובייקטיבי שמשקף אמירות חברתיות
ותרבותיות רחבות יותר.
"קו אדום הוא ביטוי לתיאורו של גבול שאין לחצותו"
לכן חצייתו מצריכה נקיטה של צעדי חירום לתיקון המצב .הביטוי משמש כמטאפורה, אך לעיתים גם כקו אדום ממשי, דוגמת מד מהירות, מפלס הכנרת או תמרורי אזהרה.
הקו האדום כמטאפורה יכולה להיתפס כנקודת אל חזור, והיא מנקזת אליה שאלות רבות. השימוש בביטוי החל בעיקר סביב הקשרים מלחמתיים , גבולות מדיניים וכו'. "הקו האדום הדק" – קרב בלקלווה, מלחמת קרים. בשנת 1854 פעולתם של חיילים סקוטים תואר כ-פס אדום שבקצהו פס של פלדה. כיום, השימוש בביטוי הרחיב את היריעה גם להקשרים תרבותיים, אישיים וחברתיים, לצד שימוש במקומות בהם יש צורך להעלאת מודעות בנושאים מגוונים. כמו כן, גם בעת יצירת גבול/חוצץ במצבים אשר הגבולות בהם מטושטשים או שישנה אי בהירות לגביהם, דוגמת תנועה ה-#TOO ME, ההתחממות גלובלית, פנדמיות, ערעור משטרים, וחיכוכים דמוגרפים.
בחירת העבודות מציגה אמנים שונים מתחומי העיצוב המגוונים, כולן מציגות פרשנות ויזואלית למושג ״קו אדום״. המבחר המוצג תפקידו לבחון את המתח המתקיים בהצבת קו אדום. כל אחת מהעבודות בוחנת נקודת חיכוך תמידית בין המותר לאסור, בין האישי לציבורי, הלגיטימי והלאו . העיסוק במושג מעלה מספר רב של שאלות: האם הצבת קו אדום מאיימת על הסדר החברתי/תרבותי? הצבת קו אדום - האם הוא מייצר מתח ? או מתחזק אותו? מה קורה כשחוצים קו אדום? ונאם יש לזה מחיר?
התערוכה מהווה הדהוד לתקופה בה אנו נמצאים. הדיון הבלתי פוסק בהצבת קווים אדומים וחצייתם, כערעור שלטון קיים, כערעור מערכות ערכים תרבותיים, חברתיים ואישיים. העיסוק בשאלות על הצבת קווים אדומים נמצא במרחב היומיומי של כולנו כמעט בכל זמן ועת. הפרויקט מבטא פרשנות חזותית לשימושים השונים במרחב הכללי, בין אמירה ביקורתית אישית למצב אובייקטיבי שמשקף אמירות חברתיות
ותרבותיות רחבות יותר.
