עיצוב - שיח בקוד פתוח, ויקטור פרוסטיג

*המאמר פורסם לראשונה בקטלוג התערוכה: מצב הדברים, ד"ר ויקטור פרוסטיג, מרץ 2010 (פתיחת המוזיאון לעיצוב)

הקדמה

ביקור בתערוכה מפגיש אותנו עם מוצגים המוצבים ומאורגנים בחללי תצוגה. אנו בוחנים את החללים ותכולתם בהקשרי המקום והזמן שבהם הם מצויים והמפגש עם מכלול התערוכה מציב בפנינו את השאלה: "מה המשמעות של כל אלה?", מה המשמעות של כל מוצג, כל קטגוריה, התערוכה בכללותה, התערוכה בהקשר שבו היא מוצגת ומה משמעותה של התערוכה במסגרת השיח שבו היא מתקיימת. תשובתנו לשאלה המורכבת הזאת מתגבשת בהתאם לתפיסת העולם שלנו, בהתאם לדעות ולידע שלנו. אנחנו מנסים לבחון באיזו מידה התשובה שלנו הינה רלוונטית והאם היא קוהרנטית למה שנחשפנו לו בתערוכה ולדעותינו גם יחד. הייתכן שנוכל למצוא תשובות טובות יותר, אמיתיות יותר? האם עלינו לבחון מחדש את דעותינו? האם יש דברים הנסתרים מעינינו? מה עלינו לברר כדי להבין את המשמעויות של מה שנגלה לעינינו? יש שיאמרו שתערוכה מציגה מוצגים, אחרים יאמרו שהיא מציבה שאלות, שאם אין היא מעוררת תהיות היא חסרת
משמעות כאילו אינה קיימת כלל. המשמעויות מגיחות מתוך הדיאלוג המתקיים בינינו לבין התערוכה. התערוכה כמוה כזרז; כמוה  סוקרטס של אפלטון; היא מדרבנת אותנו להעלות שאלות המאתגרות את הדעות המקובלות ודורשות בחינה מחודשת שלהן. אם נבחן את התערוכה  מציגה מבחר הצעות לדיאלוגים בינינו לבין המוצגים, בינינו לבין הקטגוריות שבהן הם מסודרים, בינינו לבין דברי האוצרים, המעצבים,  פרשנים, ובינינו לבין עצמנו, ניקח חלק בשיח העיצוב. השיח עשוי להיות משמעותי לעשייה ולתיאוריה של העיצוב, משמעותי ביחסנו  לתוצרים המעוצבים, והחשוב מכול - משמעותי לחיינו. הדברים המובאים כאן נועדו לעזור בתהליך הבנת מהותו של העיצוב והבנתם של מושגים הקשורים בו. הם יכולים לסייע בפיתוח ארגז כלים שיאפשר לקורא העמקה בתכנים העולים בתהליך הקריאה והדיון. ככל שנהיה מיומנים יותר בשימוש בארגז הכלים, כך תתאפשר פרשנות רחבה ועמוקה יותר, ומשמעויות רלוונטיות וקוהרנטיות יוכלו להגיח ביתר קלות. כך או אחרת, הקורא מוזמן, מתוך דיאלוג עם הדברים, להסכים, להתנגד ולהתדיין עם הנאמר ולעצב בעצמו את תפיסת העיצוב
שלו. כל אחד מאתנו מעצב בדרכו את "מצב הדברים".

לקריאת המאמר המלא

בתצוגה מקדימה: ג'יין סולומון, חבלי הצלה, 2009, צלם לא ידוע.
ראה עוד