שלום על ישראל: לתולדותיה של כרזת שנת השלושים לעצמאות ישראל

מאת: חיים גרוסמן

מבוא התנועה הציונית הפיקה למן ראשיתה כרזות ופרסומים גרפיים כחלק מתהליך בניית האומה. מדינת ישראל הריבונית המשיכה בכך. חייהם של הטקסטים הוויזואליים האלה היו לעתים חיי שעה, אך חשיבותם היא בסמלים ובדימויים שיצרו, אשר הגדירו את הזהות הלאומית והעניקו תחושת השתייכות. כרזת יום העצמאות, המיוצרת מדי שנה כבר 57 שנים, היא אחד הסמלים האלה. בשנת ,1978 שנת השלושים למדינת ישראל, הופקו שתי כרזות: 'יום העצמאות תשל"ח', ו'שנת השלושים לעצמאות ישראל'. 

הכרזה השנייה, בעיצובו של האמן דוד טרטקובר, בלטה במסר החד משמעי ובעיצובה החזותי המיוחד לא פחות מאשר בעיתויה הכמו נבואי: ערב בואו המפתיע של הנשיא אנואר סאדאת לירושלים ותחילתו של תהליך השלום עם מצרים. בשנים האחרונות הוצגו במוזאונים דימויים חזותיים רבים כחלק מדיונים על העבר הציוני בימי המנדט ובעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל. 

טרטקובר פרש מגוון רחב של דימויים בעבודתו הגרפית ובתערוכות נושאיות. לכך מצטרפת תרומתם המוזאלית והמחקרית הבולטת של אליק מישורי, גדעון עפרת ובתיה דונר, שפירשו מקצת מן הדימויים החזותיים. עם זאת, טרם נבחנו כרזות יום העצמאות וכן כיצד הוצג ה'שלום' – תמה מרכזית בשיח הישראלי, על גבי אמצעים חזותיים כגון בולים, כרזות ואיגרות ברכה במהלך השנים. ניתוח של כרזה חייב לכלול פרשנות של קו, של צבע, של דימוי, של מילה ושל סך כל הקומפוזיציה החזותית ומשמעויותיה. יש לייחד דיון לסוג הכרזה, למעצבה, למפיקיה ולמטרותיהם, ולעמוד על ההקשר החברתי והתרבותי שלה, כדי לנסות ולהעריך את מלוא משמעויותיה. 

כן יש לחשוף את הרבדים האמנותיים, האידאיים- חיים גרוסמן תרבותיים, הפוליטיים והחברתיים המשוקעים בה, את כוונותיו של האמן ואת מרחב הייצוגיים החזותיים והתמטיים שהיו הבסיס לדימוי החזותי הממלכתי. ניתוח כזה אמור לכלול גם בדיקה של כרזות דומות בשנים אחרות ושל הטיפול הממסדי בנושא במהלך השנים, השוואה עם גרפיקה ואמנות שימושית שאינה ממסדית, ובחינת השפעותיה בעבודות מאוחרות יותר. כל אלה, לצד סיפור גלגוליה משלב הרעיון לשלב הכרזה הנוכחת על הקיר, ייצרו את סיפור הכרזה. במאמר זה בכוונתי להציג את כרזת שנת השלושים, לפרש את איכויותיה המיוחדות בתפיסת עיצובו החזותי של נושא השלום, לספר את סיפורה, לעמוד על נסיבות הפקתה ולהסביר את גלגוליה. באמצעות העיון בנפתוליה של כרזה זו אבקש להתחקות אחר הביטוי החזותי של השלום הישראלי ואחר ייצוגו הממסדי לאורך השנים.

לקריאת המאמר המלא>>>