סטודיו רולי

מאת: רני רדזילי

"גרפיקה זה דרך חיים. זה מחשבה, זה כישרון וזה דמיון", זאב ליפמן, סטודיו "רולי".

סטודיו "רולי" היה מבין בתי הסטודיו הבולטים בנוף העיצוב הגרפי הישראלי במשך עשרות שנים. קשה לדמיין את התרבות הוויזואלית בישראל, ללא חלק מהפריטים שעיצבו שני חברי הסטודיו.

"רולי", או בשמו המלא "סטודיו רוטשילד את ליפמן", נוסד בשנת 1946 על ידי גרד רוטשילד וזאב ליפמן. שמו של הסטודיו נגזר מחיבורן של אותיות משמות המשפחה של מקימיו. "רו", הלקוח מרוטשילד, ו"לי", הלקוח מליפמן. גרד רוטשילד נולד בשנת 1919 בברלין, גרמניה, ובשנת 1934 עלה לארץ. זאב ליפמן נולד בעיר ארפורט, גם היא בגרמניה, בשנת 1920 , ועלה לארץ בשנת 1933. 

אף על פי שסטודיו "רולי" נוסד באמצע שנות הארבעים, למקימיו היסטוריה משותפת, שראשיתה 10 שנים מוקדם יותר. בין השנים 1936 – 1939 , למדו השניים יחדיו באותה כיתה במחלקה לגרפיקה שימושית ב"בצלאל החדש". בשנת 1939 , עם תום הלימודים, פתחו השניים, עם חבר נוסף לספסל הלימודים, בשם שלמה זבדי, את "סטודיו השלושה" לגרפיקה שימושית, בעיר חיפה. אותה שותפות פורקה בשנת 1942 . באותה שנה גויסו

רוטשילד וליפמן לצבא הבריטי ושירתו בו כשלוש שנים. זמן קצר לאחר שחרורם, הקימו השניים את סטודיו "רולי" בתל אביב.

זאב ליפמן מעיד כי בסטודיו, ששכן רוב ימיו בקרן הרחובות נחלת בנימין ולילינבלום בתל אביב, הייתה "חלוקת עבודה", כפי שהוא מגדיר זאת. לדבריו, רוטשילד היה אחראי על האיור, בעוד שהוא עסק בעיקר בטיפוגרפיה. "שותפי היה יותר אילוסטרטיבי, בעוד שאני הייתי יותר טכני, ואחראי על הכתב האמנותי". "עם זאת, מדגיש ליפמן, את הרעיונות העלנו יחד". לא בכל העבודות נעשתה אותה חלוקת תפקידים. לעיתים אחד מהם היה

מבצע את העבודה בשלמותה. עבודתו הטיפוגרפית של ליפמן כללה גם כמה גופנים שעיצב, ביניהם "רולית", "שרונה", "חן" ו"בזק". הישג נוסף של השניים בתחום הטיפוגרפיה הוא הספר "כתב עברי אמנותי" ) 1951 (, שאותו חיברו עם ל"פ טובי, שעסק בהוראת קליגרפיה עברית. זאב ליפמן מספר כי ההשפעות על השפה הגרפית שיצרו השניים הגיעו מכמה מקורות. בין האישים שמהם הושפעו במיוחד היה רודי דיין, ששימש כראש המחלקה שבה למדו בבצלאל. השפעה בולטת נוספת, מקורה במגזינים לגרפיקה שיצאו לאור בגרמניה ובשוויץ, שעליהם היו השניים מנויים, ובאמצעותם נחשפו לגרפיקה שנוצרה באותם שנים בארה"ב, באירופה וביפן. "היינו מעודכנים במה שהלך בתחום הגרפיקה בעולם", מספר

ליפמן. לדבריו, קשה להגדיר באופן מדויק את השפה הגרפית שאפיינה את עבודות הסטודיו. "אין סגנון אחיד בעבודות שלנו", הוא טוען, ומציין כי "השפה הגרפית השתנתה עם הזמן. הכול משתנה טעמם של בני האדם, – הגישה, ואף הטכניקה". עוד הוא מספר כי "בגרפיקה שימושית צריך לקחת בחשבון שהעיצוב צריך להביע משהו מסוים". "תמיד התאמנו את העבודה לנושא", הוא מדגיש, ומוסיף כי "לא תמיד זה נעשה באותה הטכניקה".

ליפמן מציין כי "זכינו ביותר מ- 120 פרסי עיצוב, במקומות ראשון, שני ושלישי". את העבודות שעיצבו חברי סטודיו "רולי" אפשר לחלק לשתי קטגוריות עיקריות:

עבודות אלו נעשו בעבור לקוחות מהסקטור הציבורי. במסגרתן אפשר למצוא לוגואים וסמלים, כגון אלו של עיריות מצפה רמון  1956 , אילת 1958, קריית גת, 1959, אופקים 1965 וכן הלוגואים של "התעשייה האווירית" וחברת "דן", שאותם עיצבו בשנות השישים. השניים גם עיצבו מטבעות כסף ומדליות, דוגמת מדליית

מבצע יונתן 1976. עוד עיצבו רוטשילד וליפמן למעלה מ- 40 בולים בעבור השירות הבולאי, החל משנת 1958. נוסף על כך, עיצבו השניים כרזות בנושאים פוליטיים, דוגמת כרזת 25 שנה להסתדרות הכללית 1945, בנושאי תיירות, דוגמת כרזת טוס לישראל 1950, ובנושאי ספורט, דוגמת כרזת המכביה השישית 1961. השניים גם עיצבו כרזות ליום העצמאות, דוגמת אלו שעוצבו בשנים תשי"ד ותשי"ט.

עבודות אלו נעשו בעבור לקוחות מסחריים, ובמסגרתם עיצבו כרזות, עטיפות ספרים, תדמיות גרפיות, תפריטים, גלויות, עטיפות תקליטים ועוד. בין לקוחות אלה אפשר למצוא שמות כגון "כרמל מזרחי", "עלית" ו"עסיס". בין הלקוחות הבולטים הייתה חברת דובק, שלה עיצבו כרזות החל משנות השלושים ועד שנות השישים. בין הלוגואים המסחריים המפורסמים שעיצבו, יש אלו של "גן חיות ת"א" ו"ארטיק". בין עטיפות הספרים הידועות שעיצבו, אפשר למצוא את "לילה טוב" 1948. עבודה בולטת נוספת, היא הגדה של פסח

משנת תש"ו, המעידה על יכולות טיפוגרפיות יוצאות דופן. עם זאת, ליפמן מעיד כי מרבית העבודה נעשתהבעבור משרדי פרסום.

זאב ליפמן מספר כי "סטודיו רולי למעשה מעולם לא נסגר". אך בתחילת שנות השמונים הפסיקו השניים את מרבית פעילותם המקצועית. זאב ליפמן עדיין משמש כיום2007  כמעצב גרפי פעיל, בהיותו מאייר באופן ידני, בעזרת טוש, חותמות בעבור השירות הבולאי. גרד רוטשילד נפטר בשנת 1991 , בגיל 72 . נוסף לפעילותו כמעצב, ייזכר לעד גם בזכות הישגיו כיו"ר אגודת המעצבים הגרפיים בישראל.