איך הופכים סמל לאומי?

מאת: איילת גולדברג גבאי | התכנית ללימודי אוצרות עיצוב, שנקר, 2023

בשנת 1950 הופיעה לראשונה דמותו של "שרוליק", נער צעיר בכובע טמבל אשר ייצג את הצבר הישראלי. שרוליק הפך עם השנים לסמל לאומי ונותר עד היום דימוי וויזואלי המסמל את מדינת ישראל. מה הפך את שרוליק של דוש ודימויים נוספים שנולדו עם השנים לסמל לאומי?

במקביל לסמליה הרשמיים של המדינה – הדגל, ההמנון וסמל המנורה- צמחו לאורך השנים סמלים לא רשמיים, ביטויי של יוצרים שונים למתרחש במדינה. התופעה נעוצה בבסיס הנרטיב הלאומי שלנו – מיזוג גלויות של אנשים מארצות ותרבויות שונות, שפה ומנהגים שונים. לצד תרבות המוצא, בקרב המתיישבים כונן רצון לאמץ תרבות חדשה וצורך בתחושת שייכות ואחדות, צורך ביצירת זהות משותפת. על הרקע הזה, נוצרו לאורך השנים סמלים אשר עוררו תחושת השתייכות וגאווה והדגישו רעיונות וערכים עליהם התבסס היישוב העברי.

לב יעקב בחר בתפוז, סמל ישראלי מובהק ומקור לגאווה בתוצרת הארץ, בכרזה מ1939- המעודדת תיירות לישראל. בכרזה הקוראת להקמת ממשלה חלוצית שעיצב שרגא וייל ב-1955 מופיעים פטיש, שיבולים וחרב, שהפכו לסמלי הציונות וההתיישבות ומסמלים את העבודה, כיבוש השממה וההגנה.

בכרזה של ליכטר נהור לציון יום העצמאות החמישי, חבורת אנשים רוקדים הורה. הריקוד במעגל בו כל אחד חוליה בשרשרת וכולם שווים, מילא תפקיד חברתי חשוב בהתיישבות בתחושת השוויוניות וה"ביחד" והפך לסמל. בכרזה לאלעל מ-1972 השתמש דן ריזינגר בדימוי הקקטוס או הצבר – כינוי שניתן לדור הראשון שנולד בארץ והפך סמל לישראלי החדש, הגיבור המחוספס, בניגוד ליהודי הגלותי. בכרזה לחגיגות העצמאות ה-25 מתנוססת דמותו של שרוליק רודף אחרי יונת שלום. דוש עיצב דמות שסימלה את מדינת ישראל הצעירה והפכה במהרה לאהודה ומוכרת בציבור הישראלי, אשר הזדהה עמו וראה בו את בן דמותו.