מבוסס על מחקר שהחל כמחקר אוצרת לסדרת התערוכות 'קומיקס עברי' בשנת 2008
ומסתיים בפרק בספר 'ארץ עיר' בהוצאת המרכז לחקר העיצוב בישראל

המסע אל דמותו של הצבר, שזור כך נדמה במסעה של התרבות העברית לזהות, ייחוד, שפה, סימנים ומסורת. במאמר שבהמשך אתאר את התגבשות דמותו של הילד העברי, העצמאי, כמשקף מהלך מכוון, מתוכנן וארוג בזהותו המתעצבת של העיתון ' דבר לילדים' דרך עורכיו המיתולוגים והציירים שהפיחו ברעיונות צורה נתנו לה שם. את המסע הובילו יוצרים-עורכים ועורכות - ציירים - מאיירות, כותבות וכותבים מתוך אמונה כי בידיהם החובה לעצב את שפתו, רעיונותיו וזהותו הלאומית של הילד העברי החדש. 

"דבר לילדים", שנוסד תחילה כעמוד אחורי בעיתון 'דבר' בהתאם למסורת העולמית בה הופיעו 'עמודי ילדים' בעיתוני המבוגרים, הפך עד מהרה למוסף עצמאי המיועד כולו לילדים וילדות ומעוצב, נכתב וערוך בידי האומנים, הכותבים והכותבות מהבכירים והמעולים בשנות השלושים והארבעים בארץ ישראל.

 בהמשך למסורת עריכת טקסטים מאויירים לילדים, בחר גם דבר לילדים להשתמש בשפה האיורית בכדי להנגיש את תכניו לקוראיו. יחד עם זאת, אם תפקידו המסורתי של האיור בספרי ילדים היה ללוות ולהרחיב את הטקסט המילולי, הקדישו יוצרי דבר לילדים מרחב קבוע ועצמאי לאיור, לעיצוב שפתו, למקומו ולתפקידו בעיתון. בדבר לילדים הפך האיור לטקסט מצוייר, בעל ערכים חזותיים, נרטיב עצמאי ושפה ציורית מובהקת המייצרת דימוים ברורים אודות זהותו ודמותו של היישוב, ילדיו וילדותיו ומקומם העצמאי בו. דרך שפת סימנים מצויירת מתארים יוצריו את העיר מול הקיבוץ והכפר, את המבוגרים (יהודים ערבים, בריטים וטורקים), וכמובן את הילדים והילדות שיוצרים במו ידיהם מדינה חדשה. 

בחירת מערכת עיתון דבר להציג בפני הילדים והילדות, תמונת מצב עדכנית, ישירה, כנה ולא מרוככת, לוותה בשפה איורית משלימה. השיחה הטקסטואלית והרישומית נכתבה מתוך כבוד לקוראות והקוראים הצעירים ולוותה בישירות שאיננה מיילדת בשום שלב. רצועת הקומיקס, שהודפסה בתחילה ב'דבר לילדים'על פי התבנית הבינלאומית, בעמוד האחורי ונחשבה לנחותה, מטופשת או זניחה, כבשה עד מהרה את מקומה כטקסט מצוייר, נרטיב חזותי המשכי ומשמעותי בעבור הקוראים והקוראות. 

כתיבה שיש בה מסרים חינוכיים, לאומיים המעודדים עצמאות פיזית, רעיונית, רגשית וחוסן נפשי. הבחירה לצייר ולספר את מהלך המציאות דרך עיניהם ומעשיהם של ילדות וילדים כגיבורי העשייה בארץ החדשה, הציבה אותםן בחזית הסיפור כדמויות המרכזיות, משמעותיות וחשובות בתקומת הארץ.