מאת: יפתח יששכרוב 

14/10/52 Unité d'Habitation של בית בחנוכת קורבוזיה לה 

 נתן אלתרמן, שיר בוקר 

אבי, שהיה פועל בנין לימד אותי ש"בטון טוב" הוא בטון שכאשר חופנים חופן מהתערובת הרטובה, המוכנה ליציקה, צורת כף היד אמורה להישמר לאחר שפותחים אותה. אם הבטון מתפורר הרי שנוצקו לתערובת מעט מידי מים, ואם הבטון נזל, הרי שנוספו לתערובת יותר מידי מים. אכן הבטון "כחומר ביד היוצר" הוא, מקבל את צורתו, אופיו ונוכחותו מהתבנית שבו נוצק ונבחן פיזית בחושי האדם ובגופו. חומר פרדוקסאלי הזמין כל כך, אך מצד שני קשה למימוש במצבו החשוף, חומר שאינו סולח למתכננים ולמממשים אותו , במצבו החשוף בלתי אפשרי להסתיר את הטעויות ביציקתו. חומר המתעד את תהליכי ייצורו ופגעיו לדורות הבאים. הבטון החשוף, חומר שאי אפשר להישאר אדיש אליו. 

יש האוהבים אותו, רוב הבריות נרתעים ממנו. 

המאפיינים הארכיטקטוניים של הסביבה הבנויה נתפסים על ידי האדם ברמות שונות המקבילות ומעורבות זו בזו. אנו תופסים את המבנה הארכיטקטוני בראש ובראשונה כצורה היוצרת חלל. הצורה הגיאומטרית טומנת בחובה מאפיינים סמיוטיים, היוצרים את השפה הארכיטקטונית ומאפיינים פנומנולוגיים כאשר בבסיסן התווך בין האדם כסובייקט בחלל לבין המעטפת התוחמת אותו. החומר שממנו בנוי המבנה אינו חומר בניה בלבד, אלא מהווה נדבך חשוב בתפיסת הסביבה הבנויה דרך תכונות אחרות שלה, הנוספות למתווה הגיאומטרי שלה, כגון: טקסטורה, שקיפות, אפיונים קונסטרוקטיביים וסטרוקטורליים. 

כמקרה לימוד לחומר ארכיטקטוני משמש במחקר זה, הבטון החשוף, חומר שהיה דומיננטי בארכיטקטורה המקומית ב-30 שנה הראשונות של קיום המדינה. הבטון, הפלדה והזכוכית מהווים את החומרים הבסיסיים ששמשו את הקודים האסתטיים של הארכיטקטורה המודרניסטית, מאמצע המאה ה-19 עד פרוץ מלחמת העולם ה-2.

מתום המלחמה, החלה מהפכה בתפיסה האסתטית של החומר והמבנה הארכיטקטוני. הזרם הברוטליסטי שפרץ באירופה (במיוחד בבריטניה על ידי, Stirling James, Smithson Peter and Elison X Team וכיוב') השתמש בחומרים קאנוניים אלה כמניפסט אנטי אסתטי, מתוך נקודת מוצא המחפשת את הפן האתי באדריכלות ולא הפן האסתטי. במקביל תכנן ובנה לה קורבוזיה (Corbusier Le (את המבנים Habitation'd Unité במרסי ואת בניולי Maison Jaoul 5, אשר יצרו מהפכה בתפיסה האסתטית של הבטון החשוף. ביצירתם התנער לה קורבוזיה מהתכתיבים הפורמליסטים של הקונגרס לאדריכלות הבינלאומית (CIAM') שנוסחו במידה רבה הבטון הפגום, הבלתי מושלם "בעל כתמי לידה" המשול לגוף האדם על ידו בשנות השלושים באתונה.

בן התמותה המנוגד לאסתטיקה הלבנה והאפלטוניסטית, המאפיינת את תחילת דרכו. יותר משהשפיעה התנועה הברוטליסטית הבריטית, השפיע לה קורבוזיה על דור האדריכלים שהתחנכו בארץ לאחר המלחמה. השפעה שהפכה את הבטון החשוף לחומר דומיננטי בארכיטקטורה הישראלית שבתקופה שבין שנות החמישים המאוחרות ועד לסוף שנות השבעים של המאה ה- 20. תחת ההגדרה של ה-"ברוטליזם". ארכיטקטים כמו אברהם יסקי, אמנון אלכסנדרוני, יעקב רכטר ורם כרמי הובילו זרם זה. מהלך שנתפס כמרד נגד דור האבות שהתחנך על ברכי הבאוהאוס, הסגנון הבינלאומי והארכיטקטורה הלבנה שבה, ללה קורבוזיה המוקדם הייתה השפעה גדולה מאוד. מתחמים גדולים בתל אביב ובבאר שבע תוכננו ונבנו בסגנון זה. היקף התופעה היה גדול כל כך, שהיו והציגו את הבטון החשוף כ"חומר הלאומי של מדינת ישראל".

לקראת סוף שנות השבעים, במקביל למהפך השלטוני שהתרחש בישראל (עליית הימין הקפיטליסטי בראשות תנועת הליכוד ומנחם בגין), ובמקביל לתהליך ההפרטה בשוק הבניה (שיתואר בהמשך), דעך הסגנון הברוטליסטי בישראל. סגנון זה שב והופיע בשנות ה- 90 במתכונת גיאומטרית מינימליסטית בהשראת הארכיטקטורה של טדאו אנדו Ando ולואי קאהן Kahn).לפי סגנון זה, הבטון יוצר את הסדר ואת הסטרוקטורה של המבנה ומעניק לחלל את המשמעת הגיאומטרית (בניגוד לסגנון הברוטליסטי). הבטון החשוף הפך להיות חומר בניה יקר מאוד, נדרשו לו אנשי מקצוע מעולים. הוא נבנה ללא פגמים כל שהם. ארכיטקטים כמו משה ספדיה, עדה כרמי - מלמד החלו לתכנן מבנים מבטון חשוף בימינו אשר הערכים האסתטיים שלהם, הפוכים מהערכים האנטי אסתטיים של הברוטליזם הישראלי.

חומר זה משמש בבתי יוקרה, מייצג את המינימליזם המתוחכם והיקר. חומר המבטא את הכוח הכלכלי של המאיון העליון. מחומר שתהליכי היצור שלו היו זולים להפליא, הפך ליקר ומסובך לביצוע. הבטון בתחילת, "טרנד" אופנתי לבתי יוקרה. לאחרונה נתבשרנו על בטון 12 המאה ה–21 מופיע כחומר מעודן, "בטון מפונק" שקוף כאחד החידושים הטכנולוגיים האחרונים. 

הופעתו והעלמותו של הבטון החשוף כחומר ארכיטקטוני בעולם הבניה והתכנון האדריכלי בישראל, במקביל לשינויים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים שהתרחשו בתקופה זו, מהווים את המקור ואת הרקע לנושא המחקר של עבודה זו. 

חיבור זה מוגש כעבודת גמר לקראת התואר A.M באוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה לאומנויות התוכנית הבינתחומית באומנויות