רינת הופר

רינת הופר, היא מאיירת אך גם הסופרת של ספריה, בראיון שנתנה היא מציינת את המובן מאליו בעינייה שלא ניתן להפריד בין הטקסט לאיור. הספר הוא תוצאה של הלחמה בין שניהם ובעייניה מאוד קשה לכתוב מבלי לצייר וכך גם קשה לצייר מבלי לכתוב.

הופר החלה לאייר כבר שהייתה בת 16 לעיתון מעריב לנוער, אחר כך בשבועון ב"מחנה". ובהמשך ישיר גם במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל שסיימה בהצטיינות. זכתה בפרס נחום גוטמן לאיור ובעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער עבור "ציידת הנמשים", בציונים לשבח בפרס בן יצחק של מוזיאון ישראל ובפרס זאב לספרות ילדים ונוער על הספר "חנן הגנן".  

בספריה הופר מצליחה לתת תשומת לב שובת לב לפרטים הקטנים לתהליכים שקורים בחיים בחרוזים, בקלילות ובגובה העיניים של הקהל הצעיר. כמו למשל בספרה "חנן הגנן" בו מתבוננים הילדים בחרצן שהופך לאוצר, ב"איילת מטיילת" שבהן איילת עוזרת לחיות ולבסוף שבה הביתה לנוח בחיק אימה, ב- "שנה עם שני" שדרך קופסת נעליים מתוארים חגים ועונות השנה. וגם בדוגמאות המוצגות כאן כיצד להפוך אובייקט שימושי ורגיל להרפתקה יצירתית, כתובה, מאויירת ועם עשייה. 

דבר נוסף מאפיין את ספריה של הופר שבולט בשונותו, הוא היחס שלה לפורמט. פורמט הספר מקבל פרשנות והסתכלות חדשה ושונה בהרבה מספריה. מחולקים מתקפלים ומסתתרים, בהפיכה וסיבוב במשחק כך הספר משתנה בזמן הקריאה, התייחסות המשוחררת והפתוחה לפורמט מפתיעה ומשעשעת, נוצרת רק מהרגע הזה של הקריאה בספר.