נוי איתי

מעצב ויוצר שעונים עצמאי, בוגר המחלקה לצורפות בבצלאל בשנת 2000. בוגר לימודי תואר שני (M.Des) ב-Design Academy Eindhoven 2002-2004, בהולנד.

מרצה בכיר מ-2005 במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. עבודותיו הוצגו במוזיאונים ברחבי העולם ושעוניו נרכשים לאוספים, ביניהם אוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, אוסף צ’רלס ברונפמן בניו יורק ודרוך דיזיין באמסטרדם. זכה בתשעה פרסים, ביניהם פרס אנדי לאמנויות, פרס העיצוב מטעם משרד התרבות והספורט ומלגת קרן התרבות אמריקה־ישראל.

שהיה בן 23 מצא עבודה בחנות שעונים. וזה היה הרגע בו התאהב באובייקט בעל הלב הפועם, המונח על פרק היד, והחל חולם על עולם השעונים. "זה תחום די סודי, והבנתי שעלי לחקור ולפענח בעצמי את החידות. פירקתי עשרות שעונים כדי להבין את הקשר בין החלקים וערכתי ניסויים בטכניקות צורפות." בשנת 2005 הקים עצמאי סטודיו לעיצוב וייצור שעונים בסדרות קטנות לאספנים ולאוהבי שעונים. בכל העולם יש עשרות בודדות של יוצריי שעונים עצמאים. הרוב המוחלט של שעוני האיכות המיוצרים כיום שייכים למותגים גדולים בעלי תקציבי פיתוח ופרסום עצומים.

הוא מצביע על שני הבדלים מהותיים בין השעונים שהוא מעצב לאלו המיוצרים בתעשייה הרחבה. אחד הוא ייצור שלם וכולל - העבודותו הוא שולט בכל שלב, משלב הרעיון עד להרכבת כל שעון, שולט בכל שרשרת הייצור ולכן מסוגל ליצור מגוון רחב של שעונים שונים. בנוסף, הוא עובד בטכניקות ייחודיות לייצור תהליכים ומתודות השונות מתהליכים בחברות המסורתיות. ההבדל השני נוגע לרעיון שמאחורי השעון. השעונים שהוא מעצב ויוצר מראים את השעה באמצעות רעיון פילוסופי על מושג הזמן, ומזמנים קריאת זמן שונה ומספקים חוויה אחרת לעונד אותם.

איתי מאמין "שמעצב טוב צריך להיות אחראי לפירות יצירתו ודרכם להאיר את עיני הקהל. אנו חיים בעולם גדוש במוצרים מיותרים, שעשויים להגביר בעיות אקולוגיות ולעודד ניצול עובדים מוחלשים.: לכן, בסטודיו שלו הוא מייצר רק שעונים בסדרות קטנות ומחומרים איכותיים, שישרדו בעתיד הרחוק ויהיו מעין קפסולת זמן, חפץ מהעבר שיספק הצצה על התקופה בה אנו חיים כעת.