גולדשטיין גנית

מעצבת וחוקרת טכנולוגיות אופנה, בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל (2018) והתואר השני בטקסטיל מהרויאל קולג׳ בלונדון בתוכנית תוכנית שמשלבת טכנולוגיה בעולם הטקסטיל. וכיום, היא משתתפת בתוכנית באוניברסיטת MIT כחלק מתואר באדריכלות.

במהלך הלימודים בבצלאל, החלה לשתף פעולה עם חברת "סטרטסיס" הישראלית־אמריקאית, המתמחה בהדפסות תלת־ממד. בהדפסה של זוג הנעליים הראשון שלה, שאחר כך גדלה לקולקציה של שלושה זוגות נעליים שהוצגו בשבוע העיצוב במילאנו.

בשנת 2019 פתחה גולדשטיין מותג משלה בישראל כדי לתקשר את הערכים שהיא רוצה לראות בעתיד האופנה: מיזוג עבודות יד וטכנולוגיות חדשות לייצור בר קיימא. הדרכים שבהן הטכנולוגיה שזורה בחיי היומיום, כמו גם היכולת של הצהרות טקסטיל ואופנה להוות שפה ויזואלית משמעותית.

"מאז שאני זוכרת את עצמי, עסקתי ב׳הנדסה הפוכה׳ של חפצים, בגדים וטקסטיל כדי להבין איך הדברים קשורים, בניסיון להבין את המערכות שמאחורי צורות וגופים. לב ליבה של הזהות שלי כמעצבת אופנה היא הצטלבות העיסוק במלאכת יד עם גיאומטריה ייחודית."

המרכיב המרגש ביותר בעיצוב אופנה וטקסטיל הוא היכולת לשלב מיומנויות ותחומי ידע שונים בסיפור שבונה אותנו כחברה רב־גונית. אופנה מציעה פרספקטיבה ייחודית על ההיסטוריה; בגדים מאז ומעולם שיקפו מעמד חברתי ותרבותי, סימנו אירועים היסטוריים וסימלו קשר בין אדם לטבע. תעשיית ייצור הטקסטיל בעבר ובהווה דורשת ידע של מהנדסים, מפתחי תוכנה ומהנדסי חומר, כמו גם בעלי מלאכה מיומנים, פיתוח תהליכים יצירתיים וחקירת החומר בצורה מעשית. שילוב כל אלו הוא מה שהופך את עולם הטקסטיל לצומת מיוחד של דיסציפלינות.

לצד האיכויות הסמליות והחברתיות, אופנה היא אחת התעשיות המזהמות בעולם. שיתופי פעולה ושיטות היברידיות יכולים לעזור לייעל תהליכי עבודה גלובליים, כדי להתגבר על אתגרי הקיימות שקשורים לייצור של טקסטיל ובגדים. המותג שלה עוסק במחקר טכנולוגיה חדשנית, וכן בשילוב חומרים מותאמים לייצור בגדים המבוססים על סריקות גוף והדפסה תלת־ממדית של בגדים ואביזרי גוף. באמצעות הגדרה מחדש של המשמעות והאפשרויות בעיצוב בגדים, אני שואפת להניע את התחום לייצור מתחשב ומחושב.