אוסנת יהלי-סרבגילי
אמנית וציירת, בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל. עבודותיה נוצרות מתהליך ציור שפיתחה בסטודיו – טכניקה המבוססת על השפרצות, נזילות, הדבקות וגירודים, תוך הימנעות ממשיכות מכחול גלויות והנחת הבד על גבו.
דרך עבודה זו משחררת את הציור מהרומנטיקה של "נגיעת היד" ומערערת את המיתוס של הצייר כמתבונן ריאליסטי. ציוריה עוסקים בחללים יומיומיים ומלאכותיים – לובאים, חדרי המתנה ורצפות שיש – כמסגרת לדיאלוג על טעם, יוקרה מזויפת והפער בין גבוה לנמוך. עבודותיה שואבות השראה מהאסתטיקה של ילדותה בקריית עקרון, מהשפה הגרפית שרכשה בלימודים ובשירותה הצבאי, ומההתבוננות בפערים בין שוליים למרכז, בין שאיפות למעמד לבין חזות חיצונית.
דרך עבודה זו משחררת את הציור מהרומנטיקה של "נגיעת היד" ומערערת את המיתוס של הצייר כמתבונן ריאליסטי. ציוריה עוסקים בחללים יומיומיים ומלאכותיים – לובאים, חדרי המתנה ורצפות שיש – כמסגרת לדיאלוג על טעם, יוקרה מזויפת והפער בין גבוה לנמוך. עבודותיה שואבות השראה מהאסתטיקה של ילדותה בקריית עקרון, מהשפה הגרפית שרכשה בלימודים ובשירותה הצבאי, ומההתבוננות בפערים בין שוליים למרכז, בין שאיפות למעמד לבין חזות חיצונית.
צילום: חן וגשל