דוד שניאור (1905, גליציה, כיום בפולין – 1988, ישראל) היה מעצב רב־תחומי, אומן ופרסומאי , מחלוצי תחום הגרפיקה השימושית בארץ ישראל. שניאור גדל במינכן, שם גם למד לימודי אומנות. בשנים 1927 1932 עבד בתיאטרון במינכן כמעצב כרזות ותפאורה, ובשנת 1933 נעצר ושנשלח לדכאו למספר חודשים, כששוחרר ברח לפלשתינה. בתל אביב עסק בעיצוב גרפי עיצב כרזות, לוגואים, סמלים, אריזות, מודעות ועוד. כן עסק בתחומי עיצוב נוספים, בהם עיצוב במה ועיצוב תפאורות. בשנת 1938 עבר לירושלים ולקח שיעורים בבצלאל. שנה לאחר מכן שב לת"א המשיך בעבודתו בעיצוב גרפי ועסק גם בעיצוב פנים. בין עבודותיו החשובות: כרזת נוער עובד (1935), דמות הילד של טקסטיל שמפו (1939) ומסע הפרסום לעיתונות ״היו זמנים״ עבור סינטבון (1966). כאומן התחנך שניאור על מסורות גרמניות ובעבודתו ניכרת השפעה של האקספרסיוניזם הגרמני מתחילת המאה ה־20.