פרגמנט

במשך עשרות שנים היתה חברת לפיד בין יצרניות כלי הקרמיקה הפופולריות ביותר בארץ עד סגירת שעריה ב-1990. החברה יצרה כלים שימושיים ודקורטיביים במגוון עיצובים חביבים שנמכרו במחירים הגיוניים ומכאן נכחו כמעט בכל בית. מתוך אהבה והכרה של פועלם, פרויקט זה הינו מחווה לחברת לפיד והוא מציע פרשנות חדשה לדרך ייצור בקולקצית כלי אוכל.

 

במכלול התוצרים של חברת לפיד, בולט הקשר הרופף בין צורות הכלים לבין הגרפיקה שמופיעה עליהם. הצורות התלת מימדיות היו ברובן חסרות כל ייחוד אותנטי ומקורי, ואילו העיטורים נערמו עליהם בשיטות ידניות, פרי ידי אומן, והיו מזוהים מאוד עם המותג. בנוסף, המפגש בין הצורות התלת והדו מימדיות נראה לרוב מקרי ושרירותי. ארכיון לפיד מראה, שכנראה מטעמים מסחריים, על אותו טיפוס של כלי יושמו עיטורים שונים ומשתנים לרוב ללא קשר לצורת הכלי עצמו. 
 
מתוך נקודת מוצא זאת, הפרויקט נותן לגרפיקה המעטרת ביטוי חדש, שונה ותלת מימדי, שנוצר מתוך החומר עצמו ושיטת הייצור של הכלי, ובכך מקיים קשר של תלות בין הדו לתלת מימד. 

הפרויקט התמקד בגרפיקה המזוהה ביותר עם חברת לפיד, הלא היא הערבסקה.

חומר הגלם החדש מיוצר תוך שילוב ושתילה של כמה משטחי חומר חומר מגוונים בגוונים שונים ליצירת משטח גרפי ובכך הופך לחומר גלם שהינו "מצויר" למכתחילה. השתילות נעשות על ידיי שימוש בקורצנים אשר יוצרו בהדפסה תלת מימדית לאחר סריקה של הצורות הגרפיות של קולקציית הערבסקה המקורית. 

המשטחים המשולבים מקבלים את צורתם התלת מימדית על גבי תבניות. העיוותים שיתקבלו בחומר ידמו עבודה ידנית של ציור, אך הפעם הם יופיעו "בתוך החומר" עצמו ויראו משני צידיי הכלי (החוץ והפנים), ויושפעו מצורתו של הכלי בצורה ישירה. ייצור הכלים מדמה מהלך תעשייתי שתוצריו שונים זה מזה וייחודיים בדומה לעבודה ידנית מורכבת. לבסוף, כמו בכלים המקוריים, גם הסדרה החדשה נחתמה מאחור. 
 

צילום: שחר תמיר

עבור: בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית | פועל יוצא | אוצרים: מאיה בן דוד ויהונתן הופ