ב- 4.2.1997 , שבעים ושלושה חיילים מצאו את מותם באחד האסונות הקשים, שידעה מדינת ישראל, אסון המסוקים. עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 2007 יצאנו למסע אל 73 המשפחות. במשך חמש שנים פגשנו הורים, בנים, אחים, קרובי משפחה וחברים של חללי האסון. בשיחות עימם ביקשנו לפגוש את המקום האישי בתוך האסון הקולקטיבי. למצוא את מה שנשאר בין כל מה שאבד ולתהות על מושג הזמן. בעת שהקשבנו להם, נתנו גם לבית לספר את עצמו, לחשוף ולשתף. אספנו אינפורמציה מהדומם - מהחלל שנותר, עוצב מחדש ומכיל בתוכו עקבות של זיכרון. השפה הצילומית איפשרה לדבר את מה שכל כך קשה לדבר אותו - הכלי הצילומי - מעצם היותו מהורהר, מנותק ומשתהה, מצליח לזקק מפעם לפעם אמיתות קטנות, פשוטות ודוממות.
---
פרויקט עצמאי התנדבותי בעקבות חללי אסון המסוקים בכל רחבי הארץ. זהו מסע תיעודי צילומי העוסק בשכול ובזכרון ובקשר בינם לבין תרבות חזותית מקומית. הפרויקט הושק כאתר אינטרנט.
יוזמה, עיצוב והפקה: סטודיו קרן וגולן
צילום: שירה איגל ואלדד מנוחין
אתר הפרויקט :
www.the73.org