הכל במקום ושום דבר לא בסדר

העבודה "הכל במקום ושום דבר לא בסדר" עסקה בהתבוננות, כאדם בוגר וכבת הדור השני לשואה, בתפקוד היומיומי של הוריי משפחתם וחבריהם. ואנג ניצבת תוהה ומנסה להבין את האנשים הללו שסבבו אותי מילדותה, מאין שאבו את הכוח להמשיך לחיות את חייהם? עובדים, מפרנסים, מגדלים ילדים, חוגגים להם ימי הולדת, חתונות. איפה שמרו את הזיכרונות, ולאן הדחיקו את מה שחוו? היא ראתה שכבות של זוועה ושכבות של יופי. האם היופי מרפא את הזוועה או רק מכסה אותה? הבחירה החומרית היתה בהשראת עבודותיו של האמן הגרמני יוזף בויס, שהרבה להשתמש בלבד צבאי. היא יצרה עבודה עשויה שכבות לבד ישן המכוסות בזהב טהור וקשורות יחד כשמיכה.

תוך כדי החיפוש אחר ביטוי חומרי לרעיון, נזכרה בשיר נפלא עם חיבור מדויק לנושא העבודה, שיר שכתב המשורר, המוסיקאי והפרפורמר זאב טנא ונקרא "הכול במקום ושום דבר לא בסדר". ברשותו, כך נקרא האובייקט שהוצג במוזיאון.

רישומי הכנה לאובייקט "הכל במקום ושום דבר לא בסדר" שהוצגו בתערוכה, גירי פסטל על ניר

-

הביאנלה לתכשיט ישראלי 5

מוזיאון ארץ ישראל מוז"א, תל אביב יולי ,2010 אוצרת סיגל ברקאי
---
אובייקט / סיכה "הכל במקום ושום דבר לא בסדר"
חומרים: לבד ישן, חוטי צמר, זהב 24 קרט
טכניקה: עירגול הזהב עד היסדקות החומר. תפירה, גודל 10 X 10 ס"מ