מחרוזת אבלות "אין בוכין על המת… יתר משלושה ימים, ואין מספידין יתר על שבעה... ואין
בוכין עליהם יותר משלושים יום… וכן אין מספידין יתר על שנים עשר חודש... אל יתקשה אדם על
מתו יתר מדיי: שזה הוא מנהגו של עולם; והמצער עצמו על מנהג העולם, הרי זה טיפש."
(מתוך: משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל,פרק יג', י'- יב')
נר הזיכרון הישראלי המוכר, מפורק ומורכב מחדש כתכשיט הנישא על הגוף. מיכל הפח הופך לקליפות חלולות, השעווה לחומר מילוי והפתיל הופך לשדרה המחברת וקושרת את חלקי המחרוזת. גודל החרוזים ומספרם, מייצגים פרקי זמן מוגדרים המשלימים את שנת האבל היהודית ('שבעה', 'שלושים', 11 חודשים).
הצבעוניות העזה וההדפסים שהוצאו מהקשרם, מייצרים באופן אירוני חזות עליזה ומלאת חיים. את החרוזים ניתן אף להפריד ולהבעיר בטקס התאבלות אישי.
זוהי גרסתי (המקומית- הישראלית- היהודית), למחרוזת תפילה וקמע לתקופת האבל.
המחרוזת הוצגה לראשונה בביאנלה של ירושלים 2017 בתערוכה שנאצרה ע"י ד"ר עדו נוי וד"ר שירת מרים שמיר.
השנה, לקראת ה7 באוקטובר, החליטו אוצרות האגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל, ירושלים: ג'ויה פרוג'ה, מיקי יואלסון ושרון וייזר-פרגוסון,
לשלב לצד תצוגת הקבע בגלריות גם עבודות חדשות, הנוגעות בזכרון ואבלות.
בין המוצגים החדשים, גם העבודה 'Keep it Light' אשר הפכה לאחרונה להיות חלק מאוסף המוזיאון
הודות ליוזמת האוצרות ולנדבנית שרכשה ותרמה את העבודה לאוסף (מתנת משפחת אנגלברג- שפרה, אוסטריה).
-
חומרים: פחי נרות מודפסים מן המוכן, שעוות פארפין, חוט כותנה
טכניקה: חיתוך, הרמה, הרכבה, מילוי, השחלה
הוצג: בביאנלה לאמנות יהודית 2017 ירושלים , "בורא מאורי האש" ,2019 המוזיאון לתרבות הפלישתים, אשדוד