האיש ההולך

איש ההולך הוא פרויקט מחאה שהחל בסוף שנות ה-80 והוא יוזמה של שני מעצבים גרפיים, איתן ברטל ואילן גולדשטיין. האיש ההולך הוא עבודת מחאה אומנותית שפעלה ברחובות תל אביב וקראה תיגר על המוסדות העירוניים תוך העלאת נושאים חברתיים ופוליטיים למודעות ציבורית. 

הדימוי של האיש ההולך ושמו. מעידים על תנועה תמידית קדימה, לשינוי לשאילת שאלות ולערעור תמידי של המציאות. הדימוי של האיש ההולך הגיע מהאיש שנדלק באור של הרמזור שמסמן את היכולת ללכת קדימה ולעבור את מעבר החצייה. הסיסמא שליוותה את הדימוי הייתה "בקרוב הגיע רחוק" והיא משחק מילים שמסמן את התחושה השקרית שבין רחוק לקרוב בין מציאות לדמיון ובין משהו שניתן להשיג לחלום. 

מתוך התחושה המתעתעת של מה "אמיתי" בשנת 1993 התחרה "האיש ההולך" על ראשות העיר תל אביב בקמפיין מעוצב וחריף."האיש ההולך", שהחל כפעולה אנטי־ממסדית, הפך לפרויקט אומנותי ולאייקון תרבותי. 
בשנת 1994 הוצגה תערוכה לאיש ההולך, בגלריה "אסכולה". אוצרת התערוכה: גלית גאון.