אבנר שדות בשלושה ממדים

כמובן שאת השיחה התחלנו בהעלאת זיכרונות מהפרויקטים המעניינים שעשינו בעבר, חלקם זוכי פרסים מכובדים. נזכרנו בתחילת הפרויקטים עם הגשת הבריפים וכיצד הפרויקטים התפתחו לאורך הדרך. הטיול במורד שביל הזיכרונות פתח את הדיון המעניין על הדרך שאבנר עשה ועל הדרך שעושים במהלך פיתוח מוצר-דרך מאתגרת ולא פשוטה.

כדי להבין את הדרך הארוכה שאותה עשה אבנר, יש לחזור אחורה ולחבר את הנקודות במהלך חייו, נקודות שלמעשה הביאו אותו לאן שהוא היום. כשאבנר נשאל האם תמיד חשב להיות מעצב, הוא מהנהן בחוזקה בראשו ונזכר בילדותו, שם לפי עדותו כבר הוקסם מהאופן שבו עוצבו מוצרים סביבו. הוא נזכר כיצד בילדותו אהב לפרק עם אביו מוצרים כדי לגלות מה גרם להם לעבוד מבפנים ומבחוץ. וכן, לא פעם הדבר לווה בפציעות והתחשמלות. "תמיד עניין אותי הבניה והפירוק של דברים. למדתי בסינגלובסקי, המקביל של בסמ"ת, אז תמיד הייתי בקטע של עבודה בידיים. מגיל אפס עם אבא שלי בניתי את החדר שלי ותמיד התעסקתי בידיים, תמיד פינטזתי ותמיד המצאתי דברים והתחשמלתי מדברים".

את ההחלטה ללכת ללמוד בבצלאל, אבנר תולה בהיתקלות מקרית עם קטלוג של המוסד בעת שירותו הצבאי. "קודם כל, לא היה לי מושג שיש כזה דבר עיצוב מוצר. בצבא, בשנה האחרונה, הייתי בקריה. יום אחד הגיעה חברה של הפקידה שלנו במשרד והיא באה עם מן ברושור של בצלאל בגודל של חצי A4 לבן, 6-8 עמודים. לא ידעתי שיש כזה דבר בצלאל, לא ידעתי מה זה בכלל. לקחתי את הברושור, לא ידעתי אפילו למה, הסתכלתי ופתאום ראיתי עיצוב תעשייתי ואמרתי וואו, בדיוק מה שאני רוצה לעשות - And the rest is history".

כבר במהלך השנה השנייה של הלימודים, בשנת 1986, אבנר מתחיל לעבוד בכתר. המקום ששימש לו בית ספר לתהליכי פיתוח של מוצרים. "הנדסה אצלי מאד שורשית בבטן ותמיד היה שם שילוב של אסתטיקה והנדסה. היה לי מזל שממש בתחילת שנה שניה התחלתי לעבוד בכתר. אז כתר עוד הייתה קטנה והייתה לי חשיפה טובה לכל הקטע של תפיסה מאד הוליסטית לגבי המוצר. זה לא רק עיצוב, זה לא רק הנדסה, זה לא רק שיווק וזה לא רק עסקים- זו אינטגרציה שלמה של כל הדברים האלו. זה משהו שהוטמע בי בשלב מאד מוקדם.... בשלב העבודה בכתר, התעסקתי הרבה בעבודת אנליזה עם אקסלים. בנינו בעצם מטריצות שלקחו בחשבון את כל היבטי המוצר ולמעשה נחשפתי לעולמות מאד אנליטים". בכתר אבנר גם פוגש את ישראל חפץ (ז"ל) שלימים יהופך לשותף שלו בסטודיו נקודה. על פי תיאורו של אבנר, כתר שימש לו כבית ספר ייחודי להבנה מעמיקה בתהליכי עיצוב המוצר: שם הוא לומד מה נכון לעשות במהלך פיתוח מוצר וגם מה לא נכון לעשות. אבנר לקח את העבודה במלוא הרצינות. "הייתי מגיע בסוף הלימודים בשש, שבע בערב ועובד עד הבוקר".

"בסוף שנה אלף של בצלאל, אני הגעתי לתובנה שאני חייב לחיות 20% מהחיים שלי מחוץ לישראל כי המקום הזה אינטנסיבי לי מדי. ואז, לקראת סיום הלימודים הבנתי שאני צריך לעוף מפה ומכיוון שלא היה לי דרכון זר, הדרך הכי קלה הייתה לצאת ללמוד. היה לי מזל והתקבלתי ל- Royal College of Art והיה לי עוד יותר מזל כי מנכ"ל כתר תפס אותי יום אחד ושאל אותי 'מי שולח אותך ללמוד? אני שולח אותך ללמוד!' אז חוץ מהמלגה שהייתה לי מבצלאל, קיבלתי גם מלגה מכתר".