עמרם פרת סגנון אישי

מאת: עמרם פרת, ערכה אורלי עמרמי

"מה שחשוב באמת הוא נאמנותו של המעצב לנושא שעליו הוא אחראי. סגנונו האישי יעבור לצופה, גם בלי כוונת מכוון, אבל אין חובה עליו לתת חותם אישי לעבודתו."

עמרם פרת הוא מעצב גרפי ישראלי, יליד הולנד. בשלהי שנות החמישים של המאה העשרים למד בבצלאל במסלול גרפיקה שימושית וכתב. על תחילת דרכו אומר פרת "הלימודים בבצלאל כללו שיעורי אמנות ואילוסטרציה. היה ברור לי שהכיוון שלי הוא פרסום, ובהתחלה הייתי בטוח שאני אילוסטרטור".

לאחר שסיים את לימודיו בבצלאל שימש פרת כביצועיסט אצל יעקב צים, מהגרפיקאים המובילים באותה תקופה. "כדאי לציין", אומר פרת, "כי לא היו אז גרפיקאים רבים, כולם הכירו את כולם והענף התאפיין בשמרנות. אנחנו, הדור הצעיר, הכנסנו רוח צעירה ושובבה לתוך הפרסום. העבודות היו מבוססות ברובן על אילוסטרציה, בעיקר מכיוון שטכניקות ההדפסה של תצלומים בשחור-לבן הפיקו הדפסה באיכות ירודה, והדפסה בצבע הייתה יקרה. רוב העיתונים הודפסו בשחור-לבן ולכן גם האיורים הופיעו בשחור-לבן בלבד. שילוב מעברים אפורים באילוסטרציות היה בלתי אפשרי. האיורים היו כאלה שקל לעשות מהם גלופות וצינקוגרפיה והתבססו לרוב על הומור, שאותו למדנו בבצלאל אצל יוסי שטרן. עם השנים כשהשתכללו טכניקות ההדפסה, והצבע כבר עלה פחות, צילומי הצבע תפסו מקום מרכזי והחליפו את האיור". 

בהמשך הקריירה התרכז פרת בעיצוב בלבד, ובשנת 1970 היה לעורך הגרפי של מגזין "את". "ההשראה לעיצוב הייתה מגזינים מחו"ל, כגון Twen הגרמני, Avenue ההולנדי, ו-Marie Claire ו-Elle הצרפתיים", הוא נזכר.

בד בבד עם עבודתו ב"את" התבסס פרת יותר ויותר בעריכה גרפית ובעיצוב מגזינים וספרים. את תפקיד המאייר עזב לחלוטין ובעת הצורך נעזר במאיירים שבחר בהתאם לנושא. על השינוי הוא מספר: "על פי האסכולה של בצלאל, יש לדעת לרשום לפני שתוכל לעצב –  גיליתי שאין זה כך. אפשר להיות מעצב מעולה גם בלי לדעת לרשום או לאייר. עיקר העבודה היא הבחירה הנכונה. היום כשהמחשב נותן לנו שלל תצלומים ופונטים, כל מה שצריך מעצב טוב הוא לבחור ולהתאים את העבודה לנושא".

על פי ה"אני מאמין" של פרת על המעצב להיות נאמן לנושא שעליו הופקד ולא להדגיש את סגנונו האישי. לדבריו, לבד מנאמנותו לנושא, אין סגנון המייחד את עבודותיו ואין מאפיין משותף לכולן. "בדומה לשף, על המעצב ליצור מוצר שיהיה טעים, מזין ויפה למראה. אם ביכולתו גם לחנך לטעם טוב ולאנינות – הרי זה משובח, אך אין זו המטרה העיקרית". פרת סבור כי לפני שמעצב ניגש לעבודה עליו לבחון היטב מי קהל היעד שלו. רק כך יוכל ליצור עיצוב שיהיה ברור ומובן. 

על המעבר מעבודה ידנית לעבודה ממוחשבת אומר פרת: "הגישה לעיצוב והחשיבה של המעצב לא השתנתה וגם לא תשתנה בעתיד. הכלים הטכנולוגיים אולי משתנים, אך החשיבה האנושית לעולם נשארת. עם כל האפשרויות הבלתי מוגבלות שיש היום, עדיין אי אפשר ליצור עיצוב יפה מבלי שתהיה יד מעצב אנושי בדבר. על המעצב להיות אינטליגנטי. ככל שיידע וישכיל יותר, וככל שיקבל השראה מעבודות שהוא רואה ושמהן הוא מתרשם – כך תהיה עבודתו טובה, עשירה ו'חכמה' יותר. עם כל הכבוד למחשב – הוא כלי בלבד. חשוב אמנם, אבל עדיין רק כלי".

רוב העבודות שלקח פרת על עצמו היו עיצוב ספרים. שם ראה את תפקידו לא רק במתן לבוש ויזואלי יפה, אלא גם בקביעת אופיו הנכון של המוצר באמצעות ארגון החומר לפי תפיסתו, חלוקתו ומתן פרשנות ויזואלית. "הייתי אחראי על ה'לוק' הסופי של הספר או של המגזין – תפקיד רב משמעות בעיניי", הוא אומר, "בחירת תצלומים, בחירת פונט ועיצוב כללי".

אחת העבודות שפרת גאה בה במיוחד היא הספר "ספר הקומיקס הציוני". הספר יצא ביזמתו של פרת לקראת יום העצמאות החמישים לישראל, וכולל תצלומים ידועים מחמישים שנות המדינה אשר הותאמו לחמישים מאיירים שונים. כל מאייר נתן את הפרשנות הייחודית שלו לתצלום, ואת הטקסטים המלווים כתב אמנון דנקנר ז"ל. 

עבודה נוספת היא הספר "צה"ל – פני אדם" שיצא לאור בשנת 1987 בהוצאה לאור של משרד הביטחון. התצלומים, שנבחרו בקפידה מתוך אלפים, חיתוכם והעמדתם זה מול זה – מוצלחים במיוחד בעיני פרת. 

עבודה נוספת שבה הוא גאה היא הספר "כאן על פני האדמה" בהוצאת כתר, בשנת 2000, הכולל תצלומי טבע ונוף בישראל, תוצאה של תחרות בין צלמים מקצועיים וצלמים חובבים. "היחס בין תצלום לתצלום בספר וקביעת מדד נכון של התצלומים, נותן לספר את מעמדו העיצובי הנכון" אומר פרת, "גם הטקסטים הנבונים של יורם טהר לב תרמו לאיכותו של הספר".

 ולסיום – האות פרת. בשנות השבעים, כשנבחר לשמש כעורך הגרפי של "את", הביא אתו פרת קונספט עיצובי חדש שעל פיו הכותרות במגזין צריכות להיות גדולות, חזקות ודומיננטיות יותר. פרת נזכר: "האות חיים נראתה מתאימה, אך לא אלגנטית מספיק. היה צורך באות חזקה, מקורית, ייחודית ובכל זאת בעלת אופי אלגנטי, כיאה לירחון נשים. כך נולד הפונט פרת, שעוצב ללא שום זיקה לאות לועזית ורק לאחר עיצובו נמצא הפונט האנגלי התואם (pump)". האות אינה מתאימה לכל נושא, אומר פרת, ודאי לא לטקסט רץ. המשקלים הבינוני והדק של האות, עוצבו זמן רב לאחר מכן ופרת השתמש בהם רבות במגזין. עם הזמן הוכנה האות בלטרסט (אות הדבקה), ושימשה מעצבים גרפיים רבים. מאז עיצב פרת פונטים נוספים כגון 'פרופיל', 'פרפר', 'פורטוגל', 'פרוזה', 'פינוקיו' – כולם מוכנים לשימוש דרך מסטרפונט.