כרזה ושסע

מאת: תמר שני שינווטר | התכנית ללימודי אוצרות עיצוב, שנקר, 2023

ימים טרופים של הקצנה ופילוג. ואין חדש תחת השמש.
באוסף שנקר קיימות כרזות שעוסקות בכך עוד מן העבר- במחאה, בשסע, באפליה, בזהות, בימין, שמאל ובהקצנה אידיאולוגית. משמעות המילה ״שסע״ בהקשר החברתי היא קו גבול החוצה את החברה ומפריד אותה למחנות שונים שבינהם מתקיים מתח. בחברה הישראלית מתקיימים שסעים רבים: על רקע לאומי, על רקע דתי , על רקע עדתי, על רקע אידיאולוגי- פוליטי, שסע על רקע מעמד חברתי וכלכלי בין עשירים לעניים, תושבי מרכז ופריפריה, משכילים ולא משכילים, שסע מגדרי ועוד.

השסעים יוצרים קיטוב ומתח בין הקבוצות השונות ופוגעים בלכידות. בסדרה זו, מובאות כרזות מ-1986 ואילך. אין בכך כדי להעיד שלא היו כרזות בנושאים אלו עוד קודם לכם, נהפך הוא- מדהים לראות איך פעמוני הרלוונטיות מצלצלים בקול רם. מסקרן לבדוק לאילו שסעים הכרזות התייחסו.

באוסף הנוכחי ישנם כרזות שמתייחסות לשסע הלאומי ולהקצנה האידיאולוגית, לשסע החברתי עדתי ולזה המעמי שבא לידי ביטוי גם בקבלת האחר ובקליטת מהגרים. מעניין לבחון את הייצוגים בכרזות- האם חלה עם השנים התרככות במבע או הפוך מכך? מהם האובייקטים המיוצגים בכרזות? 

בכרזות הנבחרות יש ייצוגים של ידיים, רמזים למסדרים צבאיים, רמזים לריקוד טיפוגרפי כרמיזה אופטימית, לבבות ומסרים אופטימיים נוספים למרות הביטוי המחאתי שבליבן. לטיפוגרפיה, כך עולה, הייתה משמעות בחלק מהכרזות והצבעוניות התאפיינה לרב באדום, שחור ולבן. בחלק מהכרזות היה מבע אופטימי ורצון לשינוי, אם כי לא בכולן.