מא' ועד ת' על הקשר בין צורת הכתב העברי לבין אידיאולוגיה וזיכרון קולקטיבי- אביגיל ריינר

על הקשר בין צורת הכתב העברי לבין אידיאולוגיה וזיכרון קולקטיבי
עבודה סמינריונית לתואר MA
קורס אידיאולוגיה וזיכרון קולקטיבי, פרופ' משה צוקרמן
אביגיל ריינר,מאי, 2013

הקדמה
הכתב הוא אמצעי תקשורת יומיומי. כיודעי קרוא וכתוב, אין אנו עוצרים לתהות על קנקנן של צורות הכתב המקיפות את חיינו, אולם באפיון הצורני של מבנה האות טמונה היכולת של הצורה להפוך לסמל בעל אפשרות להפצת רעיונות(1). בבסיס עבודה זו עומדת השאלה, האם ישנה משמעות אידיאולוגית בעיצוב צורת האותיות העבריות? בעבודה זו אטען שתהליך עיצוב צורות אותיות חדשות בשפה העברית משקף תהליכים חברתיים, פוליטים ותרבותיים. ליתר דיוק, פעולת עיצוב האותיות, בייחוד בזמנים בהן מתקיימת תפנית לאומית, חברתית או תרבותית כלשהי, טומנת בחובה ביטויים גרפים לאידיאולוגיות הרווחות באותה תקופה. בעבודה זו אדגים כיצד צורות הכתב הן למעשה סמלים חזותיים, אשר לא רק הפנימו ערכים היסטוריים ותרבותיים אלא הן אפילו מייצגות אותם. האותיות המלוות אותנו בכל אפשר נפנה, הפכו לסמלים שמטרתם להעביר מסרים שמקורם בזיכרון הקולקטיבי היהודי. 
   עבודה זו מחולקת לשני חלקים: החלק הראשון כולל סקירה היסטורית אודות התפתחות הכתב ככלל והכתב העברי בפרט. החלק השני יוקדש להדגמת הקשר בין צורת הכתב לאידיאולוגיה הרווחת בתקופה מסוימת, כשלצורך כך אבחן שתי תקופות מהותיות: הראשונה מתחילה עם התחזקות התנועות הלאומיות ומתסיימת לאחר קום המדינה. התקופה השנייה שאסקור, חלה בין שנות התשעים לימינו אנו, ובמסגרת זו אבחון את ההשפעה של טכנולוגיות דיגיטליות על פעולת עיצוב האות העברית. בדוגמאות אראה כיצד גיבוש צורת האותיות מתכתב עם ההיסטוריה היהודית ומתבסס עליה, וכך, צורת האותיות שאנו עושים בהן שימוש עד עצם היום הזה, הופכת לכוח מחנך.
עניין אותי לבחון כיצד אנו כחברה מתקשרים עם הסביבה בעזרת צורניות סמלית והאם היא אכן טעונה באידיאולוגיה ובזיכרון קולקטיבי? בעבודה זו אטען כי הזיכרון הקולקטיבי מתווך ומועבר, יום–יום ושעה–שעה באמצעות הבחירה של כל אחד ואחת מאיתנו בסוג גופן מסוים, כזה שמייצר קשר מיידי בין ההווה לבין העבר. ממש כשם שהפילוסוף הנודע ארנסט קסירר (Cassirer Ernst) הגדיר זאת, “האדם הוא תבנית נוף סמליו”(2) . במילותיה של החוקרת אורלי גולדווסר, “למרות התהפוכות שעבר הכתב שלנו מאז צאתו ממצרים, הרי שכמעט בכל אות עברית שאנו כותבים היום, נם לו הירוגליף מצרי עתיק.

לקריאת המאמר המלא