כרזה, יום העצמאות תשי"ב
כרזת ״הזורעים בדמעה״, שעיצב פאול קור, ליום העצמאות של מדינת ישראל, תשי״ב 1952. הזכייה בתחרות כרזת יום העצמאות תשי״ב הייתה פריצת הדרך החשובה של פאול קור. היא הצביעה על ייחודו כיוצר מקורי בעל סגנון אישי מזוהה, וביססה את מעמדו בחזית היוצרים הגרפיים הצעירים.
קור צייר שתי דמויות תנ״כיות, האחת זורעת והשנייה מניפה אלומת שיבולים, סצנה המתארת את הפסוק ״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו״, תהלים קכו, ה. בספר ״פאול קור: מעצב, צייר ומחבר ספרי ילדים״, כותב דוד טרטקובר, כי המסר המועבר בכרזה קורא להשלמה עם תקופת הצנע הקשה שעוברת על ישראל לאחר מלחמת העצמאות ולפני קבלת השילומים מגרמניה, וכי הכרזה שונה בתפיסתה האילוסטרטיבית מן הסגנון הגרמני ארץ ישראלי הרווח. ״שתי הדמויות מושכות את תשומת הלב בצבעוניות חריפה של אדום־כתום ושחור־לבן, בעוד האזכור הלאומי הוא מינימליסטי (סרט בד בצבעי הלאום המקיף את השיבולים).
המסר מועבר על ידי דמויות נשים בלבד, דימוי חריג ושונה מכרזות התעמולה של היישוב והמדינה, שסגדו לדימוי הגברי (פועל, חלוץ־חקלאי, לוחם)״.
קריאה נוספת
קור צייר שתי דמויות תנ״כיות, האחת זורעת והשנייה מניפה אלומת שיבולים, סצנה המתארת את הפסוק ״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו״, תהלים קכו, ה. בספר ״פאול קור: מעצב, צייר ומחבר ספרי ילדים״, כותב דוד טרטקובר, כי המסר המועבר בכרזה קורא להשלמה עם תקופת הצנע הקשה שעוברת על ישראל לאחר מלחמת העצמאות ולפני קבלת השילומים מגרמניה, וכי הכרזה שונה בתפיסתה האילוסטרטיבית מן הסגנון הגרמני ארץ ישראלי הרווח. ״שתי הדמויות מושכות את תשומת הלב בצבעוניות חריפה של אדום־כתום ושחור־לבן, בעוד האזכור הלאומי הוא מינימליסטי (סרט בד בצבעי הלאום המקיף את השיבולים).
המסר מועבר על ידי דמויות נשים בלבד, דימוי חריג ושונה מכרזות התעמולה של היישוב והמדינה, שסגדו לדימוי הגברי (פועל, חלוץ־חקלאי, לוחם)״.
קריאה נוספת
