מתוך טקסט שכתבה מירב רהט - לטקסט המלא >>>אחד החומרים החוזר ונשנה בעבודתו של קאופמן הוא ה
אלומיניום – מתכת קלת משקל ופשוטה לניסור-ריקוע-עיצוב, שאינה מחלידה.
את הביטוי הראשון לעבודתו של קאופמן עם חומר זה ניתן לחבר למפגש עם מוצר – סירי אלומיניום ישנים שנזרקו והתגלגלו ברחוב בתקופה בה שוק הצרכנים עבר לשימוש בסירי פלדת אל-חלד. קאופמן אסף את הסירים שהושלכו, ובהיפוך רעיוני השתעשע בבחינת הפיכה שלהם מכלי פרקטי חזרה לחומר גלם.
בתערוכה
"כלים הפוכים" שהציג בשנת
1994 (גלריה אסכולה, אוצרת: איריס פז) הוא פירק, פרס, קיפל והרכיב מחדש את החפצים מהתעשייה, בחן אותם במעבר מתלת מימד לדו מימד כשהם מאבדים את המימד התפקודי לטובת לימוד השפה לחלקיה. סירים שנולדו לצורך שימושי הפכו תחת ידיו לרישומים משוללי פן פונקציונאלי, כאשר הקיפולים מנכיחים את זיכרון הפעולה ואת התהליך שעבר האובייקט.