מינג פה

נקודת המוצא של הפרויקט היא החיבור המפתיע בין אורז לחומר קרמי בכלי אוכל תורכים עתיקים וסינים (Rice grain technique). 

בכלים אלו, גרגיר האורז נשתל בדופן הכלי בזמן שהחימר רך. בעת שריפת הכלי, גרגיר האורז נשרף ומשאיר אחריו תעתיק הופכי של צורתו - חור. הזיגוג הופך את הפתח למעין חלון המאפשר לאור לעבור, אך לא לנוזל.

 

טכניקה זו, מעבר לאסתטיקה הייחודית, מספרת על חיבור עתיק בין כלי קרמיקה לאוכל - דרך האדם המייצר את שניהם. פעולות אלו נעשות בקירבה פיסית ובמיומנויות מקבילות (לישה, רידוד, אפיה, זיגוג וכו׳). 

בתהליך ביקשנו לאזרח את הטכניקה הייחודית הזו בתרבות הישראלית. האורז הוחלף בקוסקוס ובפתיתים שבושלו בצובענים קרמיים והדיוק העמלני הוחלף בערבוב אקראי ומהיר. 

 

טכניקה יושמה על כלים מכילים שצורתם מתכתבת עם כלי אוכל מסורתיים ממולדתו של הקוסקוס. מהלך זה ממשיך את הדיון על מסורת, מקום, תרגום ושיבוש.
צלם: איה וינדמילר