כלים הלוקחים השראה מכלי החימר הסיניים ומתכתבים עם כלי האוכל של התרבות הישראלית.
נקודת המוצא של הפרויקט היא החיבור המפתיע בין אורז לחומר קרמי בכלי אוכל תורכים עתיקים וסינים.
הכלים המסורתיים בנויים כך שגרגיר אורז נשתל בדופן הכלי בזמן שהחימר רך. בעת שריפת הכלי, גרגיר האורז נשרף ומשאיר אחריו תעתיק הופכי של צורתו - חור.
טכניקה זו, מעבר לאסתטיקה הייחודית, מספרת על חיבור עתיק בין כלי קרמיקה לאוכל - דרך האדם המייצר את שניהם.
בתהליך ביקשנו לאזרח את הטכניקה הייחודית הזו בתרבות הישראלית. האורז הוחלף בקוסקוס ובפתיתים שבושלו בצובענים קרמיים והדיוק העמלני הוחלף בערבוב אקראי ומהיר.
צלם: איה וינדמילר