אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, הוא פתגם מוכר מאוד, שמיוחס לאדריכלות המודרנית.
והמשמעות שלו היא שהשלמות, הדיוק והיופי של יצירה – אם זה מבנה, עיצוב או כל תהליך יצירתי – טמונים דווקא בפרטים הקטנים, אלו שלרוב נוטים להעלים מהם עין.
בורג, הוא סמל לאותם פרטים קטנים שלא רואים ביצירה הכוללת. הוא אמצעי טכני פשוט המיועד לחיבור שני חלקי עץ זוכה לעיבוד מחדש.
דרך הבורג הזה נשאלת השאלה מדוע בני האדם משלימים סימנים חזותיים מסיומים באחרים.
כמו למשל מדוע בני האדם רואים לפעמים פרצופים בברזי כיבוי אש, או בחזיתות בתים? למה הם רואים בעלי חיים בעננים? מכל סיבה אבולוציונית או תרבותית אנו לכודים בצורך המתמשך לארגן ולהסביר את מה שאנו רואים. בעובדה המוזרה זו אנחנו רואים שיש לראש בורג פיליפס צורה של צלב, סמל הנצרות.
בורג הפיליפס מתפקד כמחבר וגם כצלב הנוצרי. ישו מצטרף לנצח לאב הקדמון של הבורג, המסמר - "למרות שישוע היה ממוסמר טכנית לצלב, הוא למעשה היה דפוק". בתקופה שבה קריקטוריסטים ומאיירים נמצאים בחזית הקרב התרבותי של חופש הביטוי (האמנותי), גם חפצים יכולים למלא תפקיד לדיון נרחב ועכשווי יותר במסורות תרבותיות ודתיות. איזה חפץ "יורכב" עם הבורג הזה? מזבח קדוש או שולחן משרדי? יהיה החפץ אשר יהיה, מערכת יחסים חדשה תיווצר בין הבורג למכלול, כי אלוהים נמצא בפרטים.
---
צילום: מוטי פישביין