'אלוהים נמצא בפרטים'
בורג, אמצעי טכני פשוט המיועד לחיבור שני חלקי עץ זוכה לעיבוד מחדש, השואל דרכו שאלות לגבי חפצים בפרט ועיצוב בכלל. מדוע בני־האדם רואים לפעמים פרצופים בברזי כיבוי אש, או בחזיתות בתים? למה הם רואים בעלי חיים בעננים?
מדוע אנו מבקשים בתת־מודע לזהות ולסווג צורה? האם 'הנחת דעתנו' על זהותו של אובייקט פוטרת אותנו מאיום?
מכל סיבה אבולוציונית או תרבותית אנו לכודים בצורך המתמשך לארגן ולהסביר את מה שאנו רואים. בעובדה המוזרה זו אנחנו רואים שיש לראש בורג פיליפס צורה של צלב, סמל הנצרות. הכפילות נזא יוצרת כמו תיוק כפול של טופס בתת־מודע.
זה בלתי נמנע, הומוריסטי, יש כאן חפיפה של תוכן וגם צורה. בורג הפיליפס מתפקד כמחבר וגם כצלב הנוצרי. ישו מצטרף לנצח לאב הקדמון של הבורג, המסמר - "למרות שישוע היה ממוסמר טכנית לצלב, הוא למעשה היה דפוק". בתקופה שבה קריקטוריסטים ומאיירים נמצאים בחזית הקרב התרבותי של חופש הביטוי (האמנותי), גם חפצים יכולים למלא תפקיד לדיון נרחב ועכשווי יותר במסורות תרבותיות ודתיות. איזה חפץ "יורכב" עם הבורג הזה? מזבח קדוש או שולחן משרדי? יהיה החפץ אשר יהיה, מערכת יחסים חדשה תיווצר בין הבורג למכלול, כי אלוהים נמצא בפרטים.
---
צילום: מוטי פישביין