MAN MADE

אבן־יד (HAND STONE) האיקונית היא כלי אבן פרהיסטורי בצורת דמעה או שקד שעובדה משני הצדדים לצורה סימטרית. זוהי כנראה הכלי הפופולרי ביותר אי פעם, עם טווח של למעלה מ-1.4 מיליון שנות שימוש ונמצא במספר יבשות כולל אירופה, אסיה, אפריקה וצפון אמריקה. אבן־היד בתוך התיעוד הארכיאולוגי הובילה למספר תיאוריות רדיקליות המסבירות את אורך חייה. תיאוריה אחת מציעה שיש לבני האדם נטייה ליצור צורה זו, בדיוק כמו מהיכולת המתוכנתת מראש גנטית של מיני עופות מסוימים ליצור סוג מסוים (חומר/צורה/גודל) של קן.

תיאוריה מעניינת נוספת קושרת צורה זו להעדפות האסתטיות האבולוציוניות של בני האדם, נטולות הכתמה תרבותית או נלמדת, כלומר, ההנאה שאנו מפיקים מצורות סימטריות נקשרה עם ההבנה שלנו שאדם עם גוף סימטרי הוא כנראה בריא, ולכן רצוי להזדווגות.

בנוסף, קיומם של אבני־יד גדולות מאוד או שלא היו בשימוש פיתח את הרעיון שאולי מטרתם הייתה גם אובייקט חיזור. הפרט מתגאה במיומנותו וביכולתו לתכנן מראש, או ליצור כלים, ובאופן כללי להיות ספק טוב, תכונות המגדילות את סיכוי לשרוד. בעניין זה ניתן למתוח קו ישיר לתרבות החומרית של ימינו: מכוניות יוקרה, תכשיטים ואביזרים או שמות מותגים (ככל הנראה) מאותתים על מעמדו החברתי והפיננסי של הפרט, ומכאן על יכולתו לספק.

נותרו ספקולציות לגבי השימוש המדויק של אבן־היד, אך מקובל בדרך כלל שהאבן־היד הייתה רב-כלי, כלומר, כלי שניתן להפעילו בכמה אופנים, ולתפקד בדרכים שונות בתרחישים משתנים. למרות שקיימות מספר וריאציות של צורת הדמעה, הן עדיין בעיקר מקבלות ביטוי בקווים מנחים גיאומטריים.
---
עמי דרך (1963-2012) ודב גנשרוא עבדו יחד מ-1996 ועד לפטירתו של דרך ב- 2012. פרוייקטי הסטודיו שלהם כוללים עיצוב מוצרים רפואיים, ריהוט, תאורה, עיצוב תערוכות מוזיאון וכן עיצוב אישי וניסיוני יותר של חפצים. פרויקט זה יצא לאור לאחר פטריתו של דרך אך החשיבה והניסיונות שהגיעו לעיצוב הסופי היו חלק מהדרך המשותפת אותה עשו יחד.
---
צילום: מוטי פישביין  
קרדיט: חברת מחקר ופיתוח, פרופ. ליאור גרוסמן והמכון לארכיאולוגיה HUJI
ארן מחקר ופיתוח (ARAN)
סטרטסיס (Stratasys)