העבודה עושה שימוש בחפץ יומיומי מסורתי על מנת לעודד שיח על התמורות במעמדן החברתי של הנשים הערביות.
הסַאג’: הינו פלטת מתכת עגולה בצורת כיפה, המשמשת להכנת לחם שטוח מסורתי על אש גלויה, בעבודה זו הססאג' נשאר חלק מהמדורה אך מעוקר מהשימושיות והופך למראה.
דימוי הסאג' מגיע ממסורת ארוכה שראתה את אשת הבית כזו שהשתמשה בסאג’, כמרכיב מרכזי במטבח המסורתי. עם שינוי מעמדן של הנשים והשינויים העכשוויים ברוח הזמן, השימוש בסאג’ פחת, אך דימוי: האישה מאחורי הסאג' נצרב בזיכרון הקולקטיבי של הקהילה ועדיין מתקיים כחלק מהתרבות והמסורת המקומית.