פונט ליבלינג

הפרוייקט הוא חלק מ״תוכנית ליבלינג״ שאיגדה יוצרים מתחומי התרבות - תיאטרון, אמנות, קולנוע, גרפיקה, אדריכלות ואחרים, סביב הניסיון להבין מהו שימור אורבני. הקבוצה התכנסה אחת לשבוע לפגישות למידה ועבודה ב-"בית ליבלינג" ברחוב אידלסון29 המשמש כמרכז העיר הלבנה, פרי יוזמה של עיריית תל אביב-יפו וממשלת גרמניה. 

 

המרכז, הממוקם בצומת רחובות היסטורי ותרבותי בלב ליבה של תל אביב, נועד לספק במה ולקדם את תחומי האדריכלות, השימור והפיתוח העירוני, בדגש על האדריכלות המודרנית. מאז פתיחתו, מהווה המקום מרכז לקהילה האורבנית בתל־אביב–יפו, ומטפח דיאלוג ושיתופיות בתחומי המחקר, ההכשרה המקצועית והידע בתחום השימור והאדריכלות.

 

הפונט משמש היום את המרכז בכל פרסומיו.

 

למרות המראה הפשוט של צורות גופן שמשתייכות לקטגוריה של "סאן־סריף" הגיאומטרי, הבנייה שלהן אינה מלאכה פשוטה, ללא תלות בשיטת העבודה. אחד האתגרים המוכרים בבנייה של גופנים המבוססים על צורות גאומטריות הוא היווצרתם של כתמים כהים במפגש בין קווים כבדים. על מנת להבטיח כי הגופן עשוי בקו אחיד, קיים צורך לבצע שורה של תיקונים אופטיים המוחלים על הציורים הסופיים. 

 

בדומה לכל יצירה ויזואלית אחרת, גם גופנים מהווים ביטוי של זמנם. מהבחינה הזו, פונט ליבלינג אינו שונה מאחרים. שורשיו נעוצים בסגנונות טיפוגרפיים מוקדמים יותר אשר רווחו בתום מלחמת העולם הראשונה ואשר אותיות "סאן-סריף" מייצגות אותם נאמנה, בהיותן אותיות נטולות קווי סיום, מופשטות-צורה, שקוויהן שוות בעובין. יש לציין כי מגמה זו השפיﬠה גם על הטיפוגראפיה העברית. הגופן הראשון בסגנון דומה היה "חיים" אשר נוצר על-פי ציוריו של יעקב לויטן בשנות ה-20 בפולין. לקראת סוף אותו עשור נוספו לו גופנים נוספים באותו הסגנון. ביניהם, אפשר לציין את ״אהרוני״, שנוצר בגרמניה על פי ציוריו של הגראפיקאי התל-אביבי טוביה אהרוני ו״ספיר״ שנוצר בריגה על פי ציור של הגרפיקאי אלקסנדר רוסוטה. לגופנים אלה הוחזרו כמה מן התכונות המיוחדות לאות המרובעת העברית המסורתית, שאינן נראות באות ״חיים״. 

 

פונט ליבלינג אינו חידוש או תחייה של הגופנים המצויינים לעיל. הוא אמנם נשען על השראות מהעבר אך מהווה עיצוב עכשווי מקורי המשמש לצרכים של היום. למרות שחלק מהגופנים הקודמים נחשבים אלגנטיים עד ימינו אנו, לעתים בתהליך היצירה שלהם התקבלו החלטות צורניות שנויות במחלוקת. כך לדוגמה, השימוש שנעשה במשקל בודד שאינו עקבי לאורך כל מערכת הטיפוגרפיט. בשונה מהם, פונט ליבלינג עוצב ב-7 משקלים וזכה ל-3 חלופות לכל אות. בהמשך הפרוייקט עוצבה גם האות הלטינית התואמת את העיצוב של האותיות העבריות, המאפשר למשתמש בפונט לעבוד בסידורי טקסטים רב לשוניים.