A VOLUME THAT FOLLOWS THE BODY

הפרופורציות של מיינר בקולקציה הזו, יותר פנימי מאשר חיצוני, הוא יוצר מרחב לחקור, את הבגדים שלו העוסקים בסיפור סיפורים: נתינה, תנועה, הוויה.

הוא בוחן את החדש ואת המוכר, משתמש במה שהוא רואה ברחובות של פריז או תל אביב מולדתו, ומתגרה בה. הוא מתענג על המישוש הבד האנגלי, נזילותו של צמר איטלקי, וטוויד עם מגע קשמיר. על היחסים שבין הפנים לחוץ - חלל בין הגוף לחומר, בין החלק האחורי והקדמי. 

פלטת החמאה, חלודה, שנהב, מלט, נחושת, גמל, זית מעוררים את הזוהר המפוזר של צִבעֵי מַיִם.

המראה אינו מגיע מתוך התנשאות או חיפוש אחר שלמות אלא במקום ממקום שוצא שמחה בקווים המתפתלים של הרכותה גברית. שעוקבת אחרי הגוף. כמו ארכיטקטורה גמישה. מינימליזם לא מינימליסטי. רומן לא סנטימנטלי.