שבור: רסוק, מנופץ, רצוץ, מדוכדך.
שלם: תמים, שאינו פגוע, שאין חסר בו כלום, מלא.
העיסוק בנושא השבר התחיל בשנת 2020. בהתפרצות הקורונה, הסגרים שבאו בעקבותיה והתחושה הכללית של הקרקע של התפרקות, הובילה למחשבה כמה פעמים ניתן לקום וליפול, להתפרק ולהתחבר מחדש.
מתוך השאלות האלו, אל מול מציאות של מגיפה, הפגנות ותחושות ההתפוררות החברתית, נושא השבר המשיך להיות מרכזי בעבודה שלנו. ההתעסקות הרבה בו, הביאה לפיתוח של העבודה: "נשבר לנו", שהוצגה ביריד צבע טרי האחרון (2023).
הטקסט שנכתב לצד העבודה לראשונה, מקבל רלוונטיות ומשמעות נוספת לאחר אירועי השביעי באוקטובר: "בתוך רצף האירועים שפוקד אותנו בתקופה האחרונה והמחשבות על ההווה והעתיד כאן, הרגשנו שרף הלחץ העולה מסביב מתחיל להשפיע עלינו, מתחיל ללחוץ לנו מבפנים.
ביקשנו לשחרר לחץ, וכשקדריות משחררות לחץ זה נראה, למשל, ככה:
כדים גמישים. כדים שהם שלמים למראית עין, ובמגע יד הופכים לסדוקים ושבורים. אבל… יש ביטוי גם לאופטימיות זהירה - אחרי השבר/משבר, הכדים שבים לצורתם המקורית.
הכדים מהווים מעין 'סטרס בולס', ומבקשים להכניס משחקיות וקלילות למבט שלנו על המצב ועל כלי קרמיקה בפרט.
לכד הזה, טפו טפו לא צריך לדאוג, הוא כבר שבור."
"אם בתחילה ניסינו להכיל את המצב הרגשי שלנו על החומר הקרמי, את היכולת המופלאה שלנו להתפרק ולהבנות מחדש כל פעם. היום, אנחנו תוהות אם נוכל אנחנו לחזור להיות, כמו הכדים שלנו, גמישות, להבנות מחדש לאחר השבר ולחזור לצורתנו המקורית.."