סטודיו נייד שהפך אדמה מקומית לכלים מצופים בזיגוג אכיל ולארוחות משותפות.
השילוב בין מלאכה, טרואר וקהילה יוצר הגדרה מחודשת של מקומיות דרך מזון, אדמה וטקסי סעודה משותפים.
המילה טרואר מגיעה מצרפתית והיא מילה שמגיעה מתחום הגסטרונומיה, המילה מתארת את הקשר בין תנאי המקום, השטח, האקלים, הטופוגרפיה עם ידע מקומי ומסורות תרבותיות. החיבור בין האקלים המקומי לידע שנרכש למעשה משפיעים על האופי, הטעם והצורה של התוצר.