יהודית כץ - מחוט לאובייקט

מרגע הכניסה לחלל ביתה של יהודית מתחילה הסקרנות והרצון להעמיק ולחקור את הפרטים שסביב. ברגע הראשון קשה להבחין באובייקט הגדול שנמצא בחדר סטודיו ליד הסלון. אך לאחר מספר שניות מתגלה לעינינו נול בכל מימדיו הגדולים. הנול ממלא כשליש מדירתה של יהודית כץ כשמתקרבים אפשר להבחין בנול נוסף ואין סוף חומרי אריגה, חוטים מיוחדים, טקסטורות, עבדות שלמות וסקציות, חפצי אומנות, ספרים ועוד. 

החלל מתקיים כחלק מהשיח שלשמו התכנסנו, הוא כצלע שלישית נפתח אלינו עם השיחה ואנחנו מקבלות הסבר על עוד עבודה ועל עוד אובייקט ונכנסות עד כמה שניתן למחקר של חומר וטכניקה שנחקר במשך שנים על ידי יהודית. 

יהודית כץ, בוגרת בצלאל משנת 1968, הגיעה למחלקת אריגה במקרה. לאחר שיחרורה מהצבא היה מיתון כבד בארץ ובביקור בירושלים אצל אחיה הגיעה לבצלאל. היא נכנסה למחלקת האריגה והרגישה שהיא לא רוצה לעזוב לעולם. הלימודים היו עמוסים והן היו מספר מועט של תלמידות. המורה היתה רות קייזר שהייתה בוגרת הבאוהאוס ולכן הלימודים היו בגישה זו. בסיום ארבע השנים נסגרה גם מחלקת האריגה בבצלאל מסיבות שונות ואת הנולים הציעו לתלמידות בשכירות שהפכה למחירה במחיר נמוך. מאז הנול אותו נול שנקנה מסגירת המחלקה גר ועובר דירות יחד עם יהודית. 

הנקודה הראשונה הייתה פרויקט הגמר בבצלאל בו החלה יהודית בשאלה האם ישנה דרך לשבור את זווית האריגה במקובלת ואת המפגש בין השתי והערב. ואכן התוצאות היו מפתיעות ומעניינות והאלה החלה ומפתחת את עצמה. שהוזמנה לייצר אובייקט לתערוכה "סלינו על כתפינו" פתחה שוב את השאלה הזו אך מכיוון שונה. והשאלה התפתחה למחקר על קליעת סלים בדרך של שתי וערב שהערב עובד באופן סיבובי, קונצרטי. 

לעבודות האלו קראה יהודית "קורנקופיה" שפירושה קרן שפע, אולי בגלל שכל פעם היה אפשר לשאול שאלות נוספות מאותה שאלה בסיסית. זו הייתה קרן שפע של שאלות וכיווני מחשבה ונקודה שהתחילו ברעיון אחד. לשם התווספו עבודות שונות כמו טבעת מביוס, טבעת דו מימדית אבל בעלת צד אחד, חתיכה ארוגה אחת ללא חיבורים. סלים ארוגים ה"יורדים" מהנול כמוצר שלם עם ידיות נשיאה ועוד. 

בכל השנים בתעשייה הצליחה לגעת כמעט בכל תחומי ייצור הטקסטיל והרחיבה את יריעת הידע בנושא.  יהודית עבדה בתעשייה עד לשנת 1996, שבה חזרה להתמסרות לנול ולאריגה הידנית. בשנותיה בתעשייה עבדה במפעל אטון, ארגמן, קנבסטקס, ב.ג בדים, למדה שנתיים באקדמיה לאמנות בפינלנד, עבדה בחברות בין לאומיות בבלגיה ופרו והייתה מרצה בכירה במחלקה לטקסטיל בשנקר עד 2019.  

במשך השנים חקרה חומרים שונים גם כאלו שבזמנים מסיימים נחשבו לא מקובלים כמו חוטי נחושת, חוטי נייר ועוד. נקודת המבט של יהודית נעה בין הדו לתלת מימד ובין גופים הנדסיים לטקסטילים רכים המתמסרים לצורתם.  בשיחה עם יהודית ניתן לשמוע את ההתלהבות בנקודות בהן הלא צפוי קרה והפתיע לטובה, היא מספרת שבאריגה תמיד יש פן של הפתעה, תוצאה לא צפויה והלא ידוע הזה לרוב החלק הטוב ביותר בתוצר. הרגע הזה הוא גם במוטיבציה שמחזירה אותה יום יום אל הנול. 

ילידת הארץ.

בוגרת  "בצלאל" –במחלקה לאריגה .- אקדמיה לאמנות  ירושלים 1969

לימודי המשך באקדמיה לאמנות ATENEUM הלסינקי , פינלנד 1974

עיצוב תעשייתי לאריגים במפעלים בארץ ( אטון, ארגמן, קנבסטקס ועוד) ובחו"ל ( פרו , בלגיה) 1975-1996.

מרצה בכירה במחלקה לעיצוב טקסטיל בבי"ס הגבוה לעיצוב "שינקר"  1992-2019 .

חיה ויוצרת בתל אביב.

 

תערוכות יחיד:

 גלריה חנקין, חולון 20013.

"ספדה" תל אביב- 2008.

Duane reed גלריה בסנט לואיס , ארה'ב. –אוקטובר 2004.

סימגלרי – מגדים –2000

מרכז הקונגרסים – ירושלים –1999

meubles et function  , פריז , צרפת –1999 

design center  , הלסינקי , פינלנד – 1975

 גלריית "ארטא" ירושלים 1975 

 תל אביב, ארה'ב, צרפת, פינלנד, ירושלים ,מגדים, חולון.

 

 תערוכות קבוצתיות:

 "ארוגים בתודעה" – טכסטיל עכשווי בישראל – מוזיאון א"י אפריל 2014.

 Craft Show של המוזיאון לאמנות בפילדלפיה, ארה"ב. אוקטובר 2008.

 הביאנלה לנייר במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב- יולי 2008.

טריאנלה של אמנות טכסטיל, הונגריה – יולי 2006.

תערוכה בינלאומית באיזמיר, טורקיה –ספטמבר 2005.

"COLLECT" – מוזיאון ויקטוריה ואלברט , לונדון – ינואר 2005.

טריאנלה של טפסטרי בלודז' , פולין- מאי 2004.

סופה -     שיקגו , ארה'ב – אוקטובר 2003.

–מילנו , איטליה –אפריל 2001 , במסגרת של אגודת אמנים מגרמניה .

- CAPELLINI מילנו , איטליה – 2000

ותערוכות ברחבי הארץ. 

 

 

פרסים ומלגות:

מלגת משרד החינוך ללימודי השלמה לתואר- 1973.

פרס קרן רוטשילד לאמנות הסיב- 1999.

פרס הצטיינות  בתערוכת האומניויות בפילדפיה- 2008.