חממת מפעל הפיס לאות העברית

מועצת הפיס לתרבות ומרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל שמחות להציג את החממה לאות העברית: חממה לפיתוח גופנים מחקריים חדשים, מבוססי מחקר ומפגשים רב- תרבותיים. בתהליך של שנה, החממה מלווה שלושה טיפוגרפים עצמאיים וסטודיו משותף בתהליך מחקר מעמיק, המהווה בסיס ליצירת גופנים חדשים  וייחודיים.

גופן המחיה את המסורות הטיפוגרפיות העבריות של דרום מרוקו; כתב יד עברי שמשתנה בסביבה דיגיטלית; גופן גרמני-עברי שמקורותיו מתערערים בעקבות מסמך בן מאה שנים; וחזרתן של אותיות היידיש בגרסא חילונית עכשווית- אלו הם הפרויקטים הזוכים להשתתף בחממה לאות עברית של מועצת הפיס לתרבות ומרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל.

לאורך שנת החממה מתקיימים מפגשים מומחי תוכן בתחומים המשיקים לעיצוב טיפוגרפי, לעולמות התוכן של הפרויקטים הנבחרים ורלוונטים למינוף עבודתם. מפגשים אלו הם חלק ממערך התמיכה הנפרס בפני משתתפי ומשתתפות החממה לצד כלי פיתוח נוספים, דוגמת מימון עוזרי מחקר, כלי עבודה ונסיעות למחקר בארץ ובחו״ל, ליווי אוצרותי צמוד וגישה לאוסף מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל. בין האורחים, היועצים לדרך ועוזרי המחקר נמנים ד״ר איתי תמרי, גליה גרבלר-ריצ׳לר, עודד עזר, ינק יונטף, פרופ׳ טרי שרויאר, קובי פרנקו, קרן וגולן גפני, ד״ר יעקב פוקס, מיכל ליכטנשטיין, עמרי ליבנה ויובל קשת.


בסיום החממה יצאו לאור ארבעה גופנים חדשים, פירות הפיתוח של משתתפות ומשתתפי הפרויקט, כתוצר עיקרי של העבודה המשותפת והמחקר השנתי. ייערך ספר המסכם את החממה, יציג את הגופנים בפעולה ויאיר את תהליכי העבודה, הרפרנסים והדילמות שמאחורי הקלעים. בספר, אותו מעצבת ענבל ראובן, יתפרסמו מאמרים חדשים ורלוונטים לתחום, ירחיבו את העיסוק המחקרי בטיפוגרפיה מקומית ויהוו מקור ידע נוסף בתחום עליו נכתב כה מעט. נוסף לספר, בינואר 2025 עתידה להיפתח תערוכה קבוצתית המוקדשת כולה למהלכים המחקריים והעיצוביים שנעשו במסגרת החממה, אשר תעניק לגופנים העבריים החדשים קיום בזמן ובמרחב.



פרוייקטי החממה

סטודיו RAG - החייאת גופן דרוגלין לייפציג גרמניה
קטלוג אותיות מקורי משנת 1929 של בית היציקה ״האג-דרוגולין״ מלייפציג, גרמניה חשף גרסה שונה מזו הדיגיטלית והמוכרת לאות Hebraicsh IV - אות טקסט עברית שמוכרת היום בישראל כגופן דרוגולין (ע״ש בית היציקה בלייפציג).

הסיפור העשיר אודות הגופן העברי-גרמני ידוע זה שנים רבות, אך גילוי גרסאות נוספות ולא מוכרות מעלות שאלות מהותיות בדבר מקורותיו ומאירה באור שונה את גלגולו אל ישראל והשתלבותו כאן. סטודיו RAG מעוניינים לעצב גרסה דיגיטלית חדשה לגופן דרוגולין, שתשלב את צורתו של הגופן כפי שמובאת בקטלוג בית היציקה בלייפציג עם ניתוח השינויים וההתפתחויות שעבר לאורך השנים- אלו הידועים ואלו שעתידים להתגלות במחקר שיבצע הסטודיו. בכך יובא לכדי ביטוי הפרק החשוב והנעלם בהתפתחות האות העברית והתאמתו של הגופן לצרכים של פונט מודרני.

סטודיו RAG הוא סטודיו משותף של המעצבים רמי רשתי ואלון קנצ׳יק. מאז הקמתו בשנת 2014, הגופנים הנושאים את שם הסטודיו משמשים מותגים מובילים בישראל( בינהם: סלקום, Yellow, פסגות, Cello, עזריאלי, קרפור, הפועל ת״א ועוד) ו עבודותיהם הוצגו בפרסומים רבים ובתערוכות.



שני איבגי-  כתב יד דיגיטלי ״תנואות״
"תנואות״ הוא פרויקט טיפוגרפי ניסיוני, החוקר את תולדותיו וסגנונותיו של כתב היד העברי בתוך סביבה טכנולוגית עכשווית. הגופן הגמיש שפיתחה איבגי מנסה מצד אחד לשמר ולחקות את המסורת הצורנית של הכתיבה הידנית, ומצד שני, לקחת אותה כמה צעדים קדימה אל עבר המרחב הדיגיטלי שבו היא ממילא מתקיימת היום. הגופן אינו מנסה להתחקות אחר תנועת היד האנושית הקליגרפית בשלמותה, אלא מתאים את תכונותיו בעקבות שינוי הכלי הטכנולוגי. תפקידו הוא לתאר מהלך: התפתחות הנובעת מן העבר, והתקדמות אל עבר השלב הבא.

מה שהחל כפרויקט מסכם ללימודי תואר שני במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ב-2019, זוכה תחת החממה לפיתוח והעמקה מחקרית ועיצובית גם יחד. שאלות רבות נותרו פתוחות- מהו תפקידו של מעצב האותיות בעולם בו משנה הטקסט את נוכחתו בסביבה? כיצד נוכל לפתח ׳כתב יד׳ אישי, משתנה, דרך
מסך? ומה קורה לחווית הקריאה שלנו תוך כדי תנועה והשתנות של אותיות על ציר הזמן? על שאלות אלו מבקשת איבגי לענות בהמשך חידוד הגופן העברי.

שני איבגי היא מעצבת בבריז קריאייטיב - תכנון והפקת מרכזי מבקרים ומוזיאונים. נוסף לכך, איבגי היא מרצה לטיפוגרפיה במסלול לימודי החוץ של המרכז האקדמי ויצו חיפה ועיצבה עבור אאא.



בן נתן - המסורות הטיפוגרפיות העבריות של דרום מרוקו
רוב המחקר האקדמי על יהודי מרוקו עוסק בקהילות היהודיות הגדולות והמרשימות שמצפון להרי האטלס,  כמעט ושוכח מהייחוד של שפות הדיבור, הליטורגיה ונוסחי התפילה, סגנון הלבוש, הארכיטקטורה וכמובן הטיפוגרפיה של הקהילות העתיקות שבדרום. ארבעה בתי קברות עצומים שהתגלו לאחרונה בקרבת אל חאנק; מישור מדברי מבודד בעמק הזיז שבמרוקו, מהווים עדויות למסורות ותרבויות עתיקות מהצד הדרומי של המפה, אולי מהתקופה שקדמה להגעת היהודים מגורשי ספרד לצפונה.

במחקר שנערך בשיתוף פעולה עם פרויקט תיעוד האדריכלות היהודית בצפון הסהרה של המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קארל (פראג), הטיפוגרף בן נתן פוגש לראשונה כתב עברי שלא נחקר לעולם, המזכיר כתבים עבריים עתיקים מארץ ישראל ואזור הלבנט. נתן יעצב גופן עכשווי ומודרני שיהיה מבוסס על הגילויים ממצבות הקבורה היהודיות, והמחקר המשותף בו לוקח חלק עשוי להוכיח קשרים של יהודי צפון הסהרה עם ארץ ישראל ועם קהילות יהודיות אחרות.

בן נתן הוא המייסד והמעצב הראשי של הפונטיה - סטודיו לעיצוב פונטים המתמחה באות העברית. בנוסף לפונטים המוצעים בקטלוג, הפונטיה עיצבה אותיות ייחודיות לחברות כמו גוגל, פנטגרם, קשת ועוד. כמו כן, נתן מרצה במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון (HIT)


נוי ניימן - יידיש 2.0
היא הייתה שפתה של פריחה תרבותית באירופה של שנות ה-20 וייחדה קהילה, אך הציונות ראתה בה שפה לא רצויה, גלותית וישנה- היידיש היא סמן תרבותי עשיר שנזנח עבור תחייתה של השפה העברית בארץ ישראל. עם התרחבותה של תופעת הגירת חילונים מישראל לאירופה בכלל ולברלין בפרט, עתידה העברית להשתנות, להשתלב, ואולי, אפילו, לייצר סוג של שפה יידית חדשה?

בעבודתו בחממה, הטיפוגרף נוי ניימן חוזר לכתבי עת, פאנזינים וכרזות מימי הזוהר של היידיש באירופה המערבית, עומד על הסממנים הגרפים, ההשראות והאקלים התרבותי בו דיברו וכתבו את השפה היידית וכל זאת כדי לייצר גופן דו לשוני המשלב בין השפה היידית לגופן ״עברי חילוני עכשווי״, כפי שהוא מגדיר זאת. במחקרו, בוחן ניימן כיצד מתקיימת היידיש החדשה אל מול העברית המודרנית בגופן אחד, כמו האם ניתן להכיל את השוני התרבותי והגאו-טיפוגרפי באותיות ובסימנים והאם יידיש ועברית יכולות להתקיים יחד בשלום במערכת טיפוגרפית מורכבת?

נוי ניימן הוא מעצב ובעל סטודיו NOYMAN למיתוג ותקשורת חזותית. מאז סיום לימודיו בבצלאל ב-2002, עוסק ניימן בטיפוגרפיה וכן מרצה לטיפוגרפיה, מיתוג ותקשורת חזותית לשעבר בשנקר וכיום בגורן, בית הספר לתקשורת חזותית של המכללה האקדמית עמק יזרעאל