טרנספורמציה מגדרית

מאת: נועה עמבר רגב | התכנית ללימודי אוצרות עיצוב, שנקר, 2023

תפיסת המגדר הבינארית עוצבה בחברה מתוך התבוננות בטבע. זכר ונקבה, בן ובת, גבר ואישה.

המגדר שלנו נקבע עבורנו עוד לפני לידתנו ומתרכז לכדי כותרת של מילה אחת.

תפקידי המגדר הוגדרו בחברה על פי סממנים ביולוגיים, וההגדרה שתתקבל אוגרת בתוכה סט של ציפיות, מוסכמות ונורמות חברתיות - של מראה, לבוש, תחומי עיסוק, התנהגויות, תחביבים, ומאפייני אישיות.

בכל מקום מקיפים אותנו רמזים חזותיים לגבי תפקידי המגדר. כבר כילדות וילדים קיבלנו על עצמנו, מבלי לתת על כך את הדעת, תפקידים אלה תוך כדי משחק: אבא ואמא, רופא ואחות. ההתייחסות להבדלים המגדריים כתפיסה בינארית של זו או זה, מושרשת אף בשפה הכתובה והמדוברת וקובעת את הדרך בה יפנו אלינו ובה אנו נתייחס לעצמנו.

אוסף העבודות מציג את השינוי המתהווה בתפיסת המגדר לאורך השנים. החברה נמצאת בעיצומו של תהליך טרנספורמציה ומעבר מתפיסת מגדר בינארית לתפיסת המגדר כרצף, שניתן לנוע בו בחופשיות. ההסתמכות על הביולוגיה הגופנית כסממן לשני מגדרים מובחנים בלבד- מתערערת. התכנים התרבותיים המעסיקים מעצבות ומעצבים נעים על התפר בין זהות גברית לנשית, תוך טשטוש האבחנה בין התפקידים שיועדו או לא יועדו לנו בלידתנו, ויצירת שפה חזותית המציגה פלואידיות לעומת הקיבעון הבינארי. השינויים בתפיסת המגדר הביאו ליצירת שפה חדשה, הן בנראות והן במילים חדשות שנולדו כדי לבטא זהויות מגדריות נוספות. האתגר העומד כיום בפני החברה, ובפרט החברה הישראלית והשפה העברית, הוא אתגר שפתי- על השפה לעבור טרנספורמציה, על מנת שתוכל להכיל בתוכה מגוון הולך וגדל של זהויות מגדריות. השילוב בין שפה חזותית, כתובה ומדוברת, אשר כוללת בתוכה מגוון רחב של זהויות, נחוץ כדי להטמיע את השינויים המתהווים וליצור תפיסת מגדר חדשה, מכילה ושיוויונית יותר בחברה.