צלם אנוש

מאת: הילית שפר | התכנית ללימודי אוצרות עיצוב, שנקר, 2023

המוח האנושי בנוי באופן שבו הוא מסוגל לזהות צלמיות אנוש בחפצים דוממים. מבחינה אבולוציונית, זוהי תכונה הכרחית על מנת לשרוד, שהרי כך ניתן לזהות דמויות של בני אדם או טורפים גם באמצעי ראייה דלים. תופעה פסיכולוגית זו נקראת פראידוליה-Pareidolia והיא זו הגורמת לאנשים לראות דברים מוכרים ובעלי משמעות בתמונות ובעצמים שונים. מקור המושג פראידוליה הוא ביוונית ופירושו "מראה שגוי“.

תופעה נוספת היא שילוב של חוקי המוח הבסיסיים המקבצים מידע ומשלימים את החסר יחד עם פסיכולוגיית הגשטאלט הגורסת כי האופן שבו אנו שומרים יחד פיסות מידע נותן לנו משמעות רבה יותר מהמשמעות שהוצגה בכל אחת מפיסות המידע שאנו מאגדים יחד, בדומה למציאת פנים או דמויות בעננים. בארכיאולוגיה, צַלְמִית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים. צלמיות יוצרו מחומרים שונים, בעיקר טין, אבן ומתכת. על פי הצלמיות ניתן ללמוד על מנהגי פולחן, אורחות חיים ומנהגים של התרבויות השונות לאורך ההיסטוריה.

העבודות שבחרתי מתוך האוסף, מלבד היותן צלמיות עכשויות המספרות סיפור חדש של חומר וצורה, הן מספרות את הסיפור שלנו, בני האנוש באור חדש ומוצאות את הצלם האנושית והרוח שבתוך הצלמית.