כרזת יום העצמאות ה-30, שלום

הכרזה האייקונית הזו אולי מבטאת בצורה הטובה ביותר מהו סיפור ישראלי, הכרזה נשלחה לתחרות הכרזה של יום העצמאות ה- 30 למדינה וזכתה במקום השלישי. טרטקובר מספר שהכרזה הזו הייתה גם נקודת המפנה שממנה הוא התחיל לעצב כרזות פוליטיות. נימוק השופטים היה שהיא מופשטת וקונספטואלית עיצוב שלא היה מקובל בשנות ה- 70 שהתאפיינה עדין בעיצוב של סמלי התנ"ך וכדומה. 

באותה תקופה נודע שנשיא מצרים סאדאת לביקור במדינת ישראל, כשהודעה על ביקורו הייתה בדיוק בין החלטת השופטים להכרזת הזוכה. בעקבות הביקור שינו השופטים את החלטתם והכרזה של טרטקובר זכתה במקום הראשון בתחרות. בנוסף לשינוי ההחלטה ביקשו השופטים מטרטקובר להוסיף את המילה "ירושלים" לכרזה, טרטקובר התנגד וכתב מכתב לראש הממשלה בו הוא מסביר שהמילה - שלום שייכת לכל המדינה ולא רק לירושלים. ראש הממשלה מחליט לקבל את הטענה של טרטקובר והמילה ירושלים נשארת בחוץ

.סיפורה ממשיך שנים אחר כך בחדרו של ראש הממשלה קורע עזר ויצמן את הכרזה שהייתה תלויה על הקיר בעקבות חוסר שביעות רצון על התקדמות תהליכי השלום. טרטקובר שקרא על כך בעיתון, הדפיס אחת חדשה ושלח ללשכת ראש הממשלה כרזה חדשה במתנה. 

סיפור לשישי דוד טרטקובר הסתובב שנים ברחובות נווה צדק והסביבה, גדעון אמיחי
שלום ו... – על השימוש במִלה "שלום" בכרזות ישראליות 
שלום על ישראל: לתולדותיה של כרזת שנת השלושים לעצמאות ישראל