סדרת עבודות קיר היוצרת דיאלוג בין מסורת לחדשנות, בין היסטורי לעכשווי, ובין מלאכה לטכנולוגיה. במהלך תקופת רזידנסי עבדה אפרת בשיתוף פעולה עם אחד ממפעלי הפליסה האחרונים שנותרו בישראל.
במסגרת הפרויקט חקרה אפרת את ההיסטוריה של הפליסה וגילתה כי מקורו במצרים העתיקה, שם שימש כסמל סטטוס ונלבש בידי בני המעמד הגבוה והאצולה בלבד.
בהשראת ההירוגליפים המצריים עוצבה סדרה של עשרה דגמים שונים, שכל אחד מהם מספר סיפור קדום אחר. הדגמים הודפסו באופן דיגיטלי על גבי בדים טבעיים.
בניגוד לשיטות הפליסה הנהוגות כיום, המבוססות על שימוש בחומרים סינתטיים (פולימרים) ותהליכים מכניים של קיפול וחימום, בעבודות אלה נעשה שימוש בבדים טבעיים בלבד, כשהקפלים קובעו באמצעות טכניקות של תפירה ידנית ורקמה.
צלם: דניס פורמן
הוזמן לרזידנסי בתחיה 14, תל אביב.