רונדו היא תנועה מעגלית של חזרה לאותו מקום, המילה רונדו משמשת כמטאפורה למסלול שחוזר אל אותם נושאים, חפצים ואתרים הטעונים במטען שהוגדר כ"ויה דולורוזה" . במרכזה של העבודה ניצבת למעשה התנועה המעגלית של הרכבת שמייצרת זיקה בין טראומה קולקטיבית (מלחמת העולם השנייה) ופעולת העמלנות הפרטית בבית, שתי הפעולות הן חזרתיות.
הבחירה העיצובית בטקסטיל המקורי של הרכבת הפולנית, מציגה את הקשר הישיר לזיכרון הממשי והמדומיין של איש במפגש עם הרכבת הממלכתית הפולנית (PKP). ראשי התיבות שפגש בנסיעותיו המאוחרות לפולין מתמזגים עם דימויי הרכבות מאושוויץ-בירקנאו, אז הופיע אותו לוגו על קרונות השילוח. הפעולה האמנותית מפרקת את הלוגו הנושא ריחוק והשטחה של ההיסטוריה. וילונות הרכבת, המעוטרים בלוגו בסגנון ארט-דקו, הופכים ל"חומר גלם" מבודד בתוך העבודה והטקסטיל הופך מפריט עיצובי יומיומי ל"חומר גלם" מבודד. דרך התבוננות מעבדתית, הטקסטיל נבחן כתרבית בתוך צלחת פטרי; ניסיון לבחון את שיירי העבר תחת זכוכית מגדלת. הצגת התערוכה בתוך מקלט מעצימה את האירוניה, את הניסיון "להגן" על הזיכרון או להכיל אותו בסביבה סטרילית, בעוד שהחומר עצמו למעשה מורכב בדי אן אי שלו בעקבות של מכונה ההשמדה.
לצד שלדי מיטות הקומותיים אשר דרגשיהן המקוריים הוחלפו בלוחות זכוכית שעליהם הונחו צלחות הפטרי, נתלו על קירות הגלריה הידרומטרים, שגם הם הובאו מפולין. ההידרומטר משמש ככלי למדידת ציפה, בעיקר במבחנים מעבדתיים הקשורים למדידת אלכוהול. ככל שרמת האלכוהול עולה הציפה בהידרומטר גבוהה יותר. גם כאן משתמש איש בקשר שבין העמלנות לרדי מייד, בין עבודת היד לעבודת המכונה, בין הייצור היחידני לזה ההמוני. ההידרומטר משמש כמטאפורה למדידת מצבי תודעה, בין ציפה לשקיעה, בין שיכרון לפיכחון, בין כהות החושים והשכחה לאסון והמוות שקרה במלחמה. יחד עם ההידרומטרים הוצגו מעין ענבלים עשויים פקקי גומי של 'בקבוקים חמים' , הענבלים מעמיקים את השיח על הקול שלא נשמע, והם הופכים לאילמים בתוך המבחנות כשהם מציגים את הקושי להשמיע קול בכלל ואת קולו של הזיכרון בפרט.
התערוכה מציגה מעין מסע מאוחר לפולין, שהרקע האישי של איש מתערבב בעבודה. הוריו ניצולי שואה נשאו עימם את הזיכרון שלא היה לו קול. את הפן האישי הראה איש דרך הצגה של אצבעונים כחפצי ילדות מבית אימו התופרת, המשמשים עוגן צורני ומושגי. בניגוד למיתוס ההגנה. האצבעון נתפס כאן כמכשיר שנועד לניתוב המחט ."אי אפשר לאלף את המחט, יש להקשיב לדרך שלה". צורתו של האצבעון כקונוס קטום מהדהדת מבנים של חזרתיות וערימה; הוא הופך מפקק הסותם בקבוק למושג מטאפורי של ערימת חפצים – עדות דוממת למשא שהגוף והנפש נושאים עימם.
התערוכה RONDO DOLOROSO PKP הוצגה בגלריה בקיבוץ ראש הנקרה, 1995. היצירות נמצאות באוסף האמן.