רצועה | STRIP
"התערוכה והקטלוג פותחות עבורי מעגל נוסף של הצגת מחשבות. האובייקטים המוצגים בתערוכה הם חלק מתוך מחקר הנעשה במשך השנה האחרונה (1999-2000 (והקטלוג מציג את האווירה והמחשבות בה נוצרו האובייקטים. ההתייחסות למושג זרימה כאל מצב שליווה את התהליך. אחד הניסיונות הראשונים היה לייצר חומר לחשיבה ולעשייה. ניסיון לייצר מצב אוטומטי שבו רעיונות, מחשבות ומבנים, מקבלים צורה, ללא התעכבות על פרטים וללא ניסיון לפתור אותם באופן מוחלט, אלא להעמיד "הזדמנות לאירוע מעניין". לשלב בין אינטואיציה מקצועית ואסוציאטיביות לידע הנצבר. המצב הראשוני אליו חזרתי הוא הנקודה-קו (וקטור). יצרתי משטחים-מטריצות עם נקודות-חורים בצורות שונות. מסודרות ולא מסודרות. חברתי בין הנקודות קווים-וקטורים וניסיתי להפעיל את הנקודה. המהות המסתתרת מאחורי הזהות "הרגע בתהליך בו הורחק המשטח (ה"מצע") האחורי מהנקודות, והללו הפכו למנותקות, צפות בחלל. המשטח האחורי, העניק לנקודות מיקום והגדרה וכעת עם הרחקתו, גם חופש תנועה. עם חופש זה קבלו הנקודות הצפות את היכולת להתנתק מההגדרה הגיאומטרית שנכפתה על ידי המשטח, כמו ניסוי מעבדה כימי, המוכיח את נטיית הטבע להגיע לחוסר סדר שמתגלה בסופו של דבר כיציב יותר. על אף האובדן של אותו
משטח אחורי מגדיר, תזוזת הנקודות למבנה נטול סדר, העניקה להן דווקא יותר יציבות, עקב המערך האנרגטי החדש שנוצר. מעברי נקודות אילו הפכו לאמורפיים, אורגאניים כמעט. בדיעבד הבנתי את כוחן של צורות אורגאניות בטבע". / מתוך קטלוג התערוכה, פיני ליבוביץ'
"ליבוביץ' לא ידע בתחילת תהליך החיפוש שלו, בשלב בו עדיין שרבט מטריצות של נקודות על ניירות סקיצה, שהתוצאה תהיה דומה לזו שאליה הגיע בסופו של דבר. רצועות הדיקט הגמישות, הנינוחות והפסיביות, מקבלות פקודות נוקשות וחד משמעיות בכל צומת ומפגש. רק דרך המפגשים יכול ליבוביץ' לשלוח אל החומר את איתותי הניווט במרחב. אבל בין נקודות כפיה אלה, חופשיות הרצועות שלו לעשות כרצונן ולהגיב בדרכים של מתח אלסטי טבעי לחומר, להיענות לאיתותים של המעצב. למרות החיבור הטבעי של ליבוביץ' למוצרים העונים להגדרות ודימויי שימוש, תוצאות המחקר הצורני שלו, מפתיעות ואולי אף כופות עצמן על המעצב. ליבוביץ' לוחץ את מערכי הסטריפים שלו דרך נקודות השליטה, אבל על המופע הסופי של האובייקטים שלו אחראי ה- DNA של תאי העץ, חוזק הסיבים שלו. האם מדובר כאן במטה-עיצוב, כלומר באפשרות שמעצב יוצר קודם כל SYSTEM שממנו יכולים לנבוע אלפי צורות חדשות ולא רק מופע אחד?" / מתוך המאמר ‘על האנלוגי בעידן הדיגיטלי’, יוסי שווץ
---
גלריה: פריסקופ - תערוכת יחיד אוצרת: שרי פארן שנה: 2000
Design 21 NYC :תערוכה אוצרים: טל לנדסמן, מאורציו גאלנט. שנה: 200
משטח אחורי מגדיר, תזוזת הנקודות למבנה נטול סדר, העניקה להן דווקא יותר יציבות, עקב המערך האנרגטי החדש שנוצר. מעברי נקודות אילו הפכו לאמורפיים, אורגאניים כמעט. בדיעבד הבנתי את כוחן של צורות אורגאניות בטבע". / מתוך קטלוג התערוכה, פיני ליבוביץ'
"ליבוביץ' לא ידע בתחילת תהליך החיפוש שלו, בשלב בו עדיין שרבט מטריצות של נקודות על ניירות סקיצה, שהתוצאה תהיה דומה לזו שאליה הגיע בסופו של דבר. רצועות הדיקט הגמישות, הנינוחות והפסיביות, מקבלות פקודות נוקשות וחד משמעיות בכל צומת ומפגש. רק דרך המפגשים יכול ליבוביץ' לשלוח אל החומר את איתותי הניווט במרחב. אבל בין נקודות כפיה אלה, חופשיות הרצועות שלו לעשות כרצונן ולהגיב בדרכים של מתח אלסטי טבעי לחומר, להיענות לאיתותים של המעצב. למרות החיבור הטבעי של ליבוביץ' למוצרים העונים להגדרות ודימויי שימוש, תוצאות המחקר הצורני שלו, מפתיעות ואולי אף כופות עצמן על המעצב. ליבוביץ' לוחץ את מערכי הסטריפים שלו דרך נקודות השליטה, אבל על המופע הסופי של האובייקטים שלו אחראי ה- DNA של תאי העץ, חוזק הסיבים שלו. האם מדובר כאן במטה-עיצוב, כלומר באפשרות שמעצב יוצר קודם כל SYSTEM שממנו יכולים לנבוע אלפי צורות חדשות ולא רק מופע אחד?" / מתוך המאמר ‘על האנלוגי בעידן הדיגיטלי’, יוסי שווץ
---
גלריה: פריסקופ - תערוכת יחיד אוצרת: שרי פארן שנה: 2000
Design 21 NYC :תערוכה אוצרים: טל לנדסמן, מאורציו גאלנט. שנה: 200
באדיבות
פיני ליבוביץ
מופיע גם בתערוכות
פרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב
